משימת חדשנות בירושלים משתמשת בלמידת מכונה (AI) על מנת לחשוף את זהויוי קורבנות השואה היהודים, שסיפוריהם טרם רשומים על מרצדות רשמיות. מרכז יד ושם לזיכרון השואה העולמי הטיל בשימוש בתוכנת AI פטנטיות לשיפור החיפוש אחר קורבנות ידועים ולא ידועים קודם.
צוות המכון המיועד עבד שנים רבות באיסוף מידע על 4.9 מיליון פרטים דרך ביקורת ידנית של חומרים מגוונים כגון דיווחים של עדים, תיעודים בארכיון ורישומי בתי קברות. אסתר פוקסברומר, המובילה את פיתוח התוכנה, הדגישה את קשיי המשימה עבור בני אדם, כאשר המשנית לכל פרט חיוני היא חיונית אך מאתגרת בצורה כה מכריעה.
הנאצים השאירו בגרסה, המבצעים את אנשים רבים ממש בקרב מבלי עדים. במאה הזו, AI מציעה דיוק ומהירות שלא מצוים במאמצים אנושיים, מעבדת מידע נרחב מהר ובדיוק גבוה. התוצאות שהגיעו מעבודת הAI שלהם היו מבטיחות: מניתוח של כל חשבון, בערך שישה שמות עם פרטים מלאים נחסמו בדיון והוספו לבסיס הנתונים שלהם, 90% מתוךו מורכב משמות שלא היו ידועים קודם
בין הגילויים הנוגעים ביותר הוזיל מידע על יהודית ורות רוזנבלום, קולות תאום מרומניה שחוו את פחדי אושוויץ, חשף כברות רות דרך סיפורו של חבר לא מהמשפחה שנתקל בה במחנה.
בשלב הנוכחי של בדיקות, המערכת היא בתהליך גיבוש בסט משוער 400 מתוך 30,000 עדויות של ניצולים, כולל שעות ארוכות של סרטונים עדניים. המערכת כבר הביאה, מתוך הנתונים, 1500 שמות חדשים. עם עבר כל תיק העדויות, וכאשר הפרויקט מתפשט לסוקר יומנים אישיים, הציפייה היא לשחזור סיפורים רבים על זונות של קורבנות לא מוכרים, בעיקרם ילדים צעירים שנרתמו לסיפוריהם הארוכים היו שקטים.
שאלות ותשובות מרכזיות:
– מהו המטרה של המאמצים שמופעלים על ידי טכנולוגיה לחשיפת שמות אבודים משואה?
המטרה של יוזמה זו היא להשתמש בטכנולוגיית AI לזיהוי קורבנות השואה היהודיים שזהותם לא רשומה על מרצדות רשמיות, כדי למלא פסיקות ברשומות ההיסטוריות ולכבד את זיכרם.
– איך הAI משפר את החיפוש אחר קורבנות השואה?
הAI מעבד ביתות מידע נרחבות בקצב ובדיוק שאינם ניתן לאדם לבד. על ידי ניתוח דפוסים ומידע בתוך מקורות שונים, הAI יכולה לחפש שמות ופרטים על קורבנים בצורה יעילה יותר.
– אילו אתגרים משוייכים לשימוש בAI למשימה זו?
האתגרים כוללים לוודא את הדיוק של המידע שמופלט על ידי הAI, להתמודד עם רשומות היסטוריות שאינן שלמות או פצות ולנהל את ההשלכות האתיות של טיפול בנתונים כאלו רגישים.
– מהם יתרונות וחסרונות השימוש בAI במחקר על השואה?
בין היתרונות כוללים עיבוד יעיל של כמויות גדולות של מידע, חשיפת מידע שלא נודע בעבר, וסיוע במחקר שהוא כה זמן מסתמך לבצרש על פי בדיקות של לבני היהודים לבד. בין החסרונות עשויים להיות סיכוני שגיאה בפרשט של נתונים, הסיכון בהיקף על טכנולוגיות, והצורך לוודא שההקשר האנושי של השואה לא יאבד ממול בפני התהלכות טכנולוגית.
יתרונות וחסרונות:
– יתרונות:
– יעילות: AI יכולה לסנן במהירות דרך כמויות של נתונים, משהו שיקח לחוקרים האנושיים הרבה זמן.
– דיוק: המערכת ה-AI הוכיחה בדיוק גבוה בפליאוציפית מידע, שקריטי לתמיכת הרשומות ההיסטוריות.
– גילויים חדשים: הפוטנציאל לגלות פרטי פרטים על קורבנים שלום עברו מוחבאים לעין.
– חסרונות:
– סיכון לטעויות: מערכות AI, למרות ביקורת נצינה הן עדיין יכולות לעשות גילויים, במיוחל בפרשט הנתונים המפוזרים ופוצצים.
– התבליל הרגשי: המומחיות הטכנית של AI יכולה לעבור מעל איבהים אישיים ואנושיים של העדויות והזיכרונות.
– עיקרי: השימוש בAI לטיפול בנתוני אישי אחראי מחיי אתיקיים כוחבדת להבטיח כיבד לקורבנים ומשפחותיהם.
קישורים קשורים:
לפרטים נוספים בנושא זיכרון השואה ולמאמצי מחקר מתמיד, ניתן לבקר באתר של מוזיאון יד ושם לזיכרון השואה: Yad Vashem.
להקשר רחב יותר במחקר ובחינוך על השואה, מוזיאון ההשקפה של ארצות הברית היא משאב מפתח נוסף: United States Holocaust Memorial Museum.
לפיתוחים טכנולוגיים בתחום הAI ולשיחות מעשיות במדעי המחשב, מוסד כגון היחידה למדעי המחשב בחברות סטנפורד עשרה יכול להעניק תובנות: Stanford HAI.