אנדריאס ניקלאוס, נשיא כנס מנהיגי בתי ספר, עורר הסקה עוררת מחשבה: האם בוגרי בתי ספר תיכונים צריכים לשטוף עצמם בספרים או להוריש על תכני Chat-GPT על מנת לצבור ידע מהירות? קידום המודעות המלאכותי (AI) מעריץ בתוך מודלים הדגרה לימודיים עתיקים, גורם למחניכים למצוא דרך הגיונית לשייך את הכלים הללו לכיתה.
ניקלאוס, המי שכן הוא מדיר את Kantonsschule Zürich Nord, הודה כי במשרתו הנוכחית אינו מורה, אך הוא ממקם זיקה עם השימוש הפרוליפרטיבי של AI בבתי ספר. לדוגמא, בביולוגיה, נמליצה לתלמידים להשתמש ב-AI ליצירת פוסטרים ומכתבי סיום, בהמלכת מקורות. אופן הלמידה הזה נמשך רחוק מהשתמשות של AI בלחיצת כפתור לחיבור ספרות למשימות.
חלק מבתי הספר כבר כללו הנחיות של שימוש ב-AI במשימתם, וKantonsschule Zürich Nord מאמצת את קוד הדיגיטל שלה כדי לכלול את החוויות שנאספו מ-AI בחינוך. תוכן על חשיבות הודאה משמע את התוספת של AI על פותרות גמר לימודים, מציעה לתלמידים לא רק להציג אלא גם להגן על עבודתם, מבטיחה הבנה עמוקה של נושא הלמידה.
בדרישה השלפת של הבית ספר בזוריך, ניקלאוס דגל את העובדה כי כל מוסד חושש על מה שקרין ממגל התפשטות AI. ואם נתיחס לתקינות השימוש ב-AI למילאת דרישות הקריאה למבחנים בספק, הנרטיב של תלמיד שהציג את ידעו בצורה אפקטיבית דרך AI במקום קריאת הספרים המקוריים נותן מרחב רחב לשיח עתידי על חשיבות הקריאה בחינוך.
ניקלאוס מאמין בשמירה על חשיבותה של הקריאה. בכל זאת, הוא מכיר ביכולתה של AI לספק בסיס ידע נרחב מהר—מיומנות קריטית למרחב האקדמי בו בין השאר הומצפת ידע שכל מונעת קריאה מורחבת. מיומנות דיגיטלית היא קומפטנציה מרכזית שבתי ספר ואוניברסיטאות כאחד חייבים לטפח, מקשרות עדכניות על ציפיות הרכישת ידע בשלבים מסוימים של שלבים אקדמאים. במפעם הדיגיטלית המעורבת של יכולת, שבה תלמידים מסוימים יכולים לעבור את מוריהם במיומנות בפערי זמן, חכמת המקור של כיתה יכולה להרויח מהעיקרון, מקדמת סביבה בה כל ידע משותף שיינצל ונכה.