הבינה המלאכותית (AI) נכחה בעולם האקדמיה באופן שלא נכר (AI) כלפי חוקה. מחקרים רבים, שפורסמו בכתבי עת אקדמיים שונים, חשודים כי הותכנו לחלק מהם באופן לפחות חלקי על ידי AI, לפי הודעה חדשה.
החקירה, שנערכה על ידי 404 מדיה, אתר עיתונאות טכנולוגית, הבהירה את הנוכחות המדאיגה של עבודות הנכתבות על ידי AI בפרסומים אקדמיים. התופעה דקה הבחינה מאסר רחב יותר של כלים המופעלים על ידי AI על תחום האקדמיה כולו.
הדו"ח מביא לתשומת לב את ממצאי החיפוש שנעשה ב-Google Scholar, מערכת בסיס נתונים לכתבי עת מובילה. בחיפוש שחזר על פומביות פרטים אשר נמצאים בשימוש נפוץ אצל AI, כמו "כפי שבידי בעדכון הידע האחרון שלי" ו"אין לי גישה למידע למען זמני" כלו הופיעו יותר ממאה מחקרים בתוצאות, המעידים על עורר מחשבה של השתתפות פוטנציאלית של AI ביצירתם.
שווה לציין כי עבודות שנכתבו בעזרת AI אינן מתחייבות לכתבי עת אקדמיים מדרגתיים נמוכה. כמה כתבי עת מכובדים אימתו גם תקפית כאלה, העבירו חששות על שקיפות בבקרת האיכות, תקני קבלה ונפילת פרקטיקה אשר של תשלום בתחום האקדמיה.
דוגמה שהוצגה בדו"ח מדגישה את ההדרזות של אחת העבודות הנכתבות מאת AI. הגשה בשם "מבנה הרשת התלת-מימדית המשולבת עם מסגרת מתכתית אורגנית לסופרט מערכת צנתוק תוסיף לפורמנס האלקטרוכימי של סוללות לתפקיד חשמלי עצם מתכסת ליתיום" נשלחה למומחית מהכירום Bellingcat, Kolina Koltai. בקדמות המאמר כללה השפה "לגמרי, כאן הכניסיא להשקה אפשרית לטופיק שלך," הנראית כתשובת אי-מונאורתיבית שנוצרה בצורה ממוחשבת על ידי AI.
חקירות נוספות מוחקרות על ידי פיוצ'ריזם מסקרות מקרים דומים של מעורבות של AI בכתיבה אקדמית. בעוד כמה עבודות השתמשו באשף שיחות של OpenAI כ"בעל-עיתון" או הראו מגבלות של AI ככלי מחקר, היו כאן לגמרי מקרים בהם אקדמאים פעלו כתומכים כבדים בAI ליצירת תוכן מילולי.
הקיום של כתבי עת שנכתבו ע"י AI, במיוחד בכתבי עת מוכרים, מרגיש כאבוד של AI אינספור פלג בעולם האקדמיה מאשר שהיה נראה קודם. זה מעלה שאלות לגבי תקינות של המוסדות הנכבדים האלה ומבקש תקנים קשים יותר כדי למנוע את הערפון הנוסף של תקין זיכרון.