חברת הפרלמנט המצרית, עמירה סאבר, הציעה לאחרונה חוק חדש המטרתו לצפות בשימוש ביישומי המודע המלאכותי במדינה.
החקיקה המוצעת כוללת סעיפים חשובים המשפיעים על פיתוח והשקת טכנולוגיות מודע, כולל הגדרת מונחים חשובים כגון מודע מלאכותי, מערכת סיווג מבוססת סיכונים, תוכן יצירתי ועקרויות שונות כמו גזע. בנוסף, החוק מתאר את ההבדלים בין תפקידי ספק שירות ומשתמש שירות כדי להבטיח שקיפות ואחריות.
נקודות מפתיעות עיקריות של החוק כוללות:
– איסור שמונה פעילויות ספציפיות הקשורות לשימוש ופיתוח של מודע.
– הקמת מערכת סיווג מבוססת סיכונים וחלוקת עקרויות.
– הדגש על השימוש המותר בסביבות נתונים זמינות לניתוח ואימון של מודע, תוך הקפדה על כל החוקים הקיימים וההסכמים הבינלאומיים.
– הענקת זכויות רכוש רוחני של מוצרי סיום של מודע למשתמשים אנושיים המפקחים על ייצורם.
– הוצאת הממשלה לשלב את המודע לשימוש בשירותים ציבוריים במהלך שלוש שלבים.
– חובת כינון משרדנים בכל משרד ומחוז לפקוח על כספים וענייני מודע.
– הצורך במשתמשי שירותי מודע לפרט ולספק מדיניות פנימית בקשתם.
– כניסת תיקוני מנהל והטבות מס למשוך השקעות מקומיות וזרות בטכנולוגיית מודע.
– הקמת תוכנית ביטחון סייברי נגד תקיפות סייבר וליקויי נתונים למשתמשי שירותי מודע.
– מתן חומרי לימוד בנושא המודע והערכת השפעתו על שוק העבודה המצרי, עם המלצות לפרלמנט.
– ציון מדיני על סנקציות לאכיפת ההגבלות.
התקנים אלה מדגישים את הגישה הפעילה של מצרים למידע והישגים ביעילות שדֵברו מול שדות המודע המתפתחים במהירות תוך חיזוק האחריות של פיתוח מודע ערכי ואחראי.
הצעות החדשות לנהל מודע: חיקוי פרטים נלאו במידות עמוקות
החוק המהפך שהוצע על ידי חברת הפרלמנט המצרית, עמירה סאבר, מסלק מאור לאספקים חשובים לנהיגת יישומי המודע המלאכותיים במדינה. בעוד המאמר הראשון הגיע לנקודות מפתיעות חשובות של פרטי החוק המוצע, ישנם רכיבים נוספים חשובים לשקול, כולל שאלות רציונליות ואתגרים.
שאלות מפתיעות:
1. איך החוק המוצע יגדיר ויחזיק בשלטון על איסור ושימוש בנתונים אישיים ביישומים של מודע?
2. אילו צעדים במקום להבטיח שקיפות וימיעו אי-זכותיות בתהליכים שלקחי ההחלטה של מודע?
3. איך הממשלה תפקח על היישומים של טכנולוגיות המודע בשירותים ציבוריים ותמנע משימוש לק והתעברות?
4. האם ישנם מנגנוני אחריות לטיפול בניזוק עבודה פוטנציאלי בשל השימוש הרווחי במודע ואוטומציה?
אתגרים עיקריים:
1. שלב אינווציה עם תקנים: לתת מעגל בין קידום הפיתוח במודע והטמעת תקנים הנחוצים מאתגר.
2. סינכרון בינלאומי: להבטיח כי תקני המדינה של מצרים לגבי מודע יהיו בהתאמה לתקנים עולמיים ושגרות כדי לעודד שיתוף פעולה ולהימנע מסכפות.
3. אכיפה ואחרים כלפי: להקפיד שכל צד שולל עסקים וגופים ממלאים בתוקף את התקנים החדשים בצורה אפקטיבית.
4. תחזוקת השימוש בטכנולוגיה: בעיות מתון חייבות להתאימה על מנת לכלול התקדמויות מהירות בנתונים.
יתרונות:
– מדיניות פרטיות נתונים משודרגת והגנות לאבטחת הנתונים של אנשים.
– אגרות ברורות למפתחי מודע אחדילים להנית השקפים המשפטיים והמוסריים.
– עידוד השקעות מקומיות וזרות בטכנולוגית מודעים דרך התנאי מס ותיקונים מנהליים.
– הביטחון שורה במבשלת הקמת התוכנית ביטחון סייברי נגד איומים כגון תקיפות סייבר ושקיעות אנטית.
חסרונות:
– סוכרת אגב לחדשנות בגלל דרישות תקניות מחמירות.
– עלויות אישום בקיום ארגונים ועסקים רוצים מודע.
– אתגרים לגילוי ואכירת תקנים בצורה אפקטיבית, במיוחד בנוף טכנולוגי בו המשתנה בקצב מהיר.
הקדמת תקני ממשלתיים ארוכים לנהגה של המודע המלאכותי במצרים מסמנת פער דרך פרוגרסיבי להטמעת מודע אחראי יותר. בעזרת טיפול בסטנגקדס, אתגרים והשלכות הנמצא במוקד בתקנים החדשים, יכולים עקרי יצילה בניידים שומרים עליו מנוויג בנסיעות האוקיאן של נהיגת המודע בעוד המתורם היידסיה והאחראית.