שימת הכביש וסינתזטור של האפריים הם הכלים שבאמצעותם הדוא יוצר את נופי הצלילים הניסיוניים שלהם. שילוב של אלמנטים קלאסיים ואלקטרוניים נפתח בביצוע ייחודי בלב העיר.
הבמה מוצגת עם מגוון כלי נגינה, כל אחד מונפח בקצבו האישי. האוויר שם לנוף צפייה בתחושה כאשר האמנים מתפקדים במקומם. הקו של האפרים נושף את המיתרים, סובב שטיח של מנגינות שמעביר את הקהל אל תחום של רגש טהור. בזמן שאצבעותיו של האפריים מתנגנות על המקשים, קוראות סימפוניות דיגיטליות שמשלבות בצורה חלקה עם הפנים אקוסטיות.
כשהופעה מתגלמת, היא הופכת ברור שזו לא רק הופעה אלא מסע אל תחומי הסאונד שאינם נחקרים. הקהל נשען, נקשף על ידי השלליות השלמה של סגנונות מוזיקליים מסורתיים ומודרניים. כל תו הוא מברשת על בד של סאונד, ציור של תמונה בהירה של חדשנות ויצירתיות.
השיתוף המוזיקלי בין הארולד והאפריים הוא עדות לאין סופיה של ההזדמנויות שזורשות כאשר טכנולוגיה ואומנות מתמזגות. זהו תזכורת של כך שיצירתיות אינה יודעת פיוס ואשר תשוקה אמיתית עוברת על הגבולות של כל סוג של מדיום. בביצוע זה, הם מוכיחים כי המוזיקה אינה רק נשמעת אלא נחשפת, חוויתה וחביבה בכל צורתה.