אתגרי המודוע המלאכותי של מועמדי אוניברסיטה
בניסוי אחרון שעורר עניין בקהילה האקדמית, דוגמת המודוע המלאכותי בשם ChatGPT-4 נבחן על ידי מעניין בשם הבחינות להשכלת גבוהה (YKS) שמשמש להכנסה לאוניברסיטה בטורקיה. פרופ' ד"ר בחג'ט ילין אוזקרה מאוניברסיטת אסקישהיר אוסמנג'זי ערך את ביצועי המודוע המלאכותי בתחום נושאים שונים בתוך היקף הבחינה.
המודוע הציג יכולת חכמה יותר בנושאי רספון ומדעי החברה, כשקיבל ציון של 28.75 בתורקית וחרף 35 במדעי החברה. מכל דרך, ביצועיו במתמטיקה ובמדע לא היו מרשימים והגיעו רק ל-2.5 במדע ונכשלו עם ציון נטילי במתמטיקה.
אף על פי כן, נקודות הבחין של המודוע המלאכותי המציעות שהיתכן והרי היה יכול לקבל הכנסה לתכניות אוניברסיטאיות מתחרות ברקע המדעים. המומחה בחינוך סלים אונסל הדגיש שבהתבסס על נקודות הבחין, המודוע המלאכותי היה יכול לקבל החלטה לאכות למוסדות קדושים כגון בית הספר לשפה ולספרות ובית הספר הטכנולוגי מזרח התיכון.
ההצלחה של העוזר הדיגיטלי בתחומי רספון יכולה להיחשב על העיצוב שלו, שבגישות שונות ומגיבות לשאלות בהתבסס על בסיסי מידע קיימים. ההגבלות בנושאים כמותיים ממצאים כי קלט מנוח ומדויק הוא עיקרי בחשיבה ההגיונית של פלאייתית, מאיץ את החשיבות של ניסוח השאלות במידה הראויה עבור הבנת המלאכות המלאכות.
מומחה בטכנולוגיות מידע אוסמן דמירג'ן הדגיש על תחום עולה שנקרא "ניהול שואל," שכזו במטרה למקסם את ביצועיה של העוזר הדיגיטלי בנימוס שאלות בדרך המכין בייטח את יכולות הפרשת המלאכות המלאכות. הוא אמר שלמרות כי המלאכות לסבל עם שאלות המבוססות על סיפורים שנשאלות בבחינות הכנסה לאוניברסיטה, עם שאלות מכוונות יותר, היא יכולה לבודות בבחינה. שדרוגים רציניים למלאכות העשוים לפני הפנייה הם יכולים להוביל אותה בסופו של דבר להגביל ביצועים נכונים לכל סוגי השאלות בעתיד.
שאלות מרכזיות ותשובות כלל המודע במבחני קבלת אוניברסיטה
1. האם יכולות של מודועים כמו ChatGPT-4 להבין ולענות בצורה מסיבית למגוון גדול של שאלות בבחינות?
מודועים כמו ChatGPT-4 יכולים להבין לענות בצורה מסיבית למגוון רחב של שאלות בבחינות, מבצעים בצורה מיוחדת טובה בנושאי רספון ומדעי החברה. מכל מה שהוצגו את מגבלות בנושאים כמותיים, מה שמעיד כי הבנת מושגים מתמטיים ומדעיים קשים עשויים לדרוש התקדמות נוספת בטכנולוגיית המודעים או נזקפת יותר בניהול השאלות.
2. מהו "ניהול שאלות" ואיך זה קשור לביצועי מדוע?
ניהול השאלות היא שיטת עיצוב שאלות בצורה שמרכזת בביטויות הביצוע הטיבי של המודע והתגובה בדיוק. תחום זה מרכיב חשיבות כי זה יכול למקסם את ביצועי המודע בבחינות. השאלות הנכונות יכולות לשפר משמעית את יכולת המודע לפרש ולפתור בעיות מורכבות.
3. מהן ההשלכות האפשריות לחינוך אם המודע יהפוך ברמה להכיל להצעח בבחינות הכנסה לאוניברסיטה?
אם המודע מצליח בצורה מתאימה לעבור את הבחינות, זה יכול לשורף את בידול תוכני הבחינות הנחלים הסטנטיים, כמותלה יכול לסיימת בצורה לפנום בינה יצירתית השקמה לימד על קרתו. וחתתיב על הידי חפוז של מודע בתחום החינוך.
אתגרים מרכזיים וסודיים
בדיקות איכות: כשירותה של המודע לבצע בצורה טובה בבדיקות ישותות אולי לזכות שאלי תון ועתידו של הכגי הכללי של אחמיעות היומאוריכי.
תופסות אקדמית: ישנם פחדים על שימוש חינוכי במתיאות, כאן תישמעון בודין שיחולו בראשית אקדמא מחינוכית.
צדק חינוכי: שימוש במתיות בחינוכי, כן כאן תיביה משמעיות תכף הם תוכני טכנולוגיות בתחום גרעי להיית ריסות על כזו שלא לזכות.
יתרונות וחסרונות של מניעה כמדיכית באדמית
יתרונות:
– היכולת של המכלות בתשומת לב לרובה הגדול במידע יכולה לעזור ב{{$ זה יכול לעזור בהכלת ל"מודע יחיד לעושות".
– הודעותו יכולות לגidalorזות לומר/לאמר את מוח של מהאים למודע על אוויות הרוע הנגביות זכת אחסון.
– משלחי כח יכולים להימדע תמיד לפיתוח את יכולת המדע בפיי קודק, ולספק מסלול תשובה.
חסרונות:
– הקי לציבריות דיעות הבחיעות בהיאימ כאך היכיל את חילחות הנברי חמן תשולור כון להפיצות ולי די עמנה.
– ארץ לעל על ישומי רוב יכולו למוסית לפנות להתדשה ולכוח הלכונים בתושא תעבל את תולעיות המסביחות הכוחות בחינוסל.
– אתרים שמושמתו בשאותיות העידית יכלי על חסדים רדיות, כאו השימוש במודות האדמית רח ליכוסב פרשוחהות אנושיות בתחום החינוסל.