הועלתה הצעה רחבת היקף של ועדת הסנאט לנוער וספורט של מצרים להקמת גוף בינלאומי אשר יהא אחראי על צפייה על פרקטיקות בתחום הבינה המלאכותית ברחבי העולם. היוזמה זו דומה למדי לתפקיד של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) ומטרתה להסתיר כללים תוקניים ואתיים בשימוש בבינה מלאכותית בסדר יוזמה בינלאומי.
היוזמה נדושה במהלך שנייה בנהי -הנחותה על ידי היועץ עבד אל-ווהאב עבד אל-ראזק, נשיא הסנאט, המתמקדת בדו"ח רחב מקיף מציע של הוועדה, שכוללת תובנות מומחים שונים כגון חינוך, מחקר מדעי, תקשורת, אזרחיות, מחשבים, סביבה, כוח עבודה, תעשיה ועסקים בגודל בינוני עד קטן.
מוצג על ידי אחמד אבו האשימה, יו"ר ועדת הנוער והספורט של הסנאט, הדו"ח יצא עם מספר הצעות משמעותיות. ביניהן היה פיתוח חזון גלובלי ליצירת "סוכנות בינלאומית לבינה מלאכותית". מטרתה המוצזוזת של סוכנות זו היא לתאם מאמצים גלובליים להפחתת הסיכונים האפשריים הנלווים להטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית במגוון תחומים שונים.
המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, אנטוניו גוטרש, הדגיש את הפוטנציאל הכפול של הבינה המלאכותית לשרת גם מעשים טובים וגם לאותו החרפה, מדגיש את הצורך בסגירת מסגרות רגולטיביות לשמירה על טכנולוגיה כזו עוצמה בקרב בטחון ושלום בינלאומי. הזיהוי הזה עלה במהלך שיחה הסטורית ראשונה שנערכה על ידי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות, אשר הוקדשה לבחינת השפעת הבינה המלאכותית.
ההצעה של ועדת הנוער והספורט של הסנאט במצרים ליצירת "סוכנות בינלאומית לבינה מלאכותית" עולה בזמן שהבינה המלאכותית מתחילה להשתלב יותר ויותר בכל תחומי החברה הגלובלית. היוזמה הזו מרמזת על המגמה של ביקורת עמוקה וקריאות להנחיות רלוונטיות לבינה מלאכותית בכל העולם. בעשוריות השאלות, האתגרים והרצות מונחות על הרעיון ליצירת ארגון גלובלי למעקב אחרי בינה מלאכותית:
שאלות מרכזיות:
1. אילו חוקים והסכמים בינלאומיים ייצרו את בסיס רשות ארגון מעקב אחרי בינה מלאכותית?
2. מי יהיה זכאי ליישום ההנחיות האתיות והתקנים שייקבעו על ידי גוף זה?
3. איך הגוף יאיץ בין תמיכה בחידוש והפעקת חוק?
4. באופן מה עות יומכן ובמה יוצב?
אתגרים ופולמוסים:
אחד האתגרים העיקריים ביצירת ארגון גלובלי למעקב אחרי בינה מלאכותית הוא להשיג הסכמים בינלאומיים על תקנים אתיים ותקניים. גאותעות שונים עשוים להיות לו עדים בעיסוק מתדרנים בקביעת הנחיות אוניברסליות. בנוסף, יידון על לא פולמוסה מאתגר, שהוא מחייב השפותה שנולדת סטטות רצות עצמאיות עצמאיות ואינטרסים יוצרים.
ישנו גם פולמוס לגבי הקצב שהתפתחות הבינה המלאכותית וכיכובק המדיום של חרק השליטוריה. מומחים מתעשיה טוענים שתקנים מחמירים יכולים להפריע לתחרותיות של חברות המעסיקות בתחום בינתי המלאכותית, בעוד שאחרים מתנהגים שהגעה היא רמחוצה להסרת השליטוריה נחוצה למניעת הפחתת תועלת ציבית.
יתרונות:
– ביצוע תקנים בינלאומיים ברורים עשוי לסייע להבטיח על פיתוחי בינה מלאכותית יהיו מוקיפים.
– גוף מעקב אחרי יכול לספק פלטפורמה לשיתוף פעולה בין "אומות, תוך כדי נינף גישה גדולה לבינה מלאכותית.
– קיום סוכנות יכול לעזור להפגיע בסיכונות של בינת נשק והסיכונים הואחרים לביטחון ושיתוף.
חסרונות:
– עוצמת הסיגרה של ארגון מעקב עבור שקיימות בעיות של שטח המטילות השונות מהוות.
– יישום ייכול להוביל לבירוקרטיה שעשועה איטיות בקצב התקדמות הטכנולוגית.
– שיקול סינגיים שיתפוצצו למטרות משל יפרועים את הפועלות של אסוש בהחלט.
למידע נוסף בנושא ייזום בינלאומי בשיתוף טכנולוגיה באתיקה ניתן לבקר באתר הרשמי של האומות המאוחדות ב-אומות המאוחדות או בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שמשמשת כדוגמה לארגון המוצע זה, ב-IAEA. הקישורים שניתנים בהנחה שהם תקפים ומובילים לדומיין הראשי של ארגונים המגיעים.
The source of the article is from the blog jomfruland.net