כאשר בוליווד פוגשת זיהוי קול ע"י AI: סיפור על מניעת הגנה משפטית פרואקטיבית
הזמן הדיגיטלי מציג סדרה של אתגרים, במיוחד לכוכבים שזהותם עצמית יכולה להיות נחטפת בדרכים שלא נדמו מקודם. לשם הדוגמה, על Jackie Shroff , שחקן בוליווד מוכר ווותיק בתחום עם תשוקה לסיוע בגידול תודעת סביבה, גרם להפליא כותרות לא על פריצות המסך שמשגעותיו, אלא על שטחו בכריעה להגן על מותגו האישי. בהתנגדות חריפה, Scarlett Johansson — בידועת בסרטים ההוליוודיים וגם, לא במקריות, בשיתוף פעולה שהקמיתה על תתוחם עם AI בסרט "הס"? נקלעת לאיום אפשרי על זהות קולית המזכירה אותה מעולם הבדיוני של המודל המלאכותי.
בפעולה לא נראית כמוה בהיסטוריה, הציע Jackie Shroff בהצלחה המוביל על זכויות הפרטיות שלו בבית המשפט העליון בדלהי, כשקיבל צו להגן על שמו, תמונתו, והמאפיינים האינטנגיבליים והזיהויים של סובייתו, כמו גם קולו ולהביעים שלו. פעולתו המשפטית המוצלחת להסרת וידאוים ב-YouTube שניצלו את זהותו שלו יוצרת תקיעה חזקה.
מאידך, השחקנית המוכרת בכל העולם Scarlett Johansson מצאה את קולה של העוזר החדש של OpenAI, Sky — פרויקט שהוצלחתה הלכה אליו בהתחלה, אך לא השתתפה בו בסופו של דבר — נושא שכאב לדומה אליו ממש את קולה שלה. זה גרם לאתגר משפטי, שזורק אור על המסננות שנתקלים בתקופה בה דמות השחקן יכולה להיות מדומה בצורה מעצבת על ידי AI.
כשאנו ניווטים בין בידודי המשפטים הללו, מתבהרים ההשלכות, מההשפעה המהפכנית של AI על העיתונאות לשוויון המניה בבורסת ההונאת ההודית הגובר באמון פוליטי. העמידה החזקה שנעשתה על ידי בנק המותחות שבה׳ בשמירה על דיסציפלינה כלכלית, גם היא מראה נסיגת הנוף שבו נדרשת יישוב והתחזיתויות כמו שבלתי נמנע כמו למציאות.
שאלות מרכזיות ואתגרים
אחת מהשאלות הקריטיות המתעוררות מהצצת Z.2 אוניקובידיקייט את הזכויות של חתן/ה ובעל תקולי וספציפיים לאחר שימוש לא מורשה בטכנולוגיית AI: איך החוק יכול להגן על זהות קולית של כוכב מפליאות לאומנים/נשים מששואה או השתמשות מוחזקת בטכנולוגיית AI? שאלה זו מרכזית לקונפליקטים כמו אלה שנתקלה בהם סקרלט ג׳והנסון ומשקעת מאד את דאגות התעשייה הבידורית.
אתגר ראשי הוא קצב הקידמה הטכנולוגית שעומד לעומת המסגרות המשפטיות הקיימות שאינן מצליחות לצמצם. החוקים לעיתים נחרשים מאחורי, מובילים לתגובה ולא לפעולת ציוות משפטית. החוק של הקניין הרוחני, שכולל זכויות אישיות, היה צריך להתאים אצל אורח בו תגרמת תוכן שנוצר על ידי AI לזכויות של אנשים.
בעיית מתוך בעיית אין התנגדות עולמי בהגנה המשפטית וברמה האישית של הפרטים. כאשר יש אומה שמעניקה זכויות עמיצות לאישים, אחרות יכולות להיות חסרות סדר למערכת ההגנה.
פולמוסים
יש דיון פילוסופי בין האם AI יכול לאמת "ליצור" יצירה חדשה או אם זה רקרקום" מבוסס על דפוסי קיימים וקלטים. הפולמוס זה משתרע גם אל תחום זכויות כשות, עם צד שטוען כי AI יוצר משהו חדש, וצד אחר שמדבר על הפרת הזהות האישית.
שימוש ב-AI לשחזור קול מעלה גם נושאים אתיים, כגון פוטנציאל לעליבה של deepfake, ואם יש לדרוש אישור כתנאי לשימוש בקול של מישהו, גם אם הקול מושפע בדרך סינטטית על ידי AI.
יתרונות וחסרונות
היתרון של טכנולוגיות זיהוי וסינתזת קול הם הפוטנציאל המקצועי והיצירתי, כגון בתעשיית האנימציה, ספרי השמיעה, או הענקת יכולת דיבור למי שאיבד את קולו.
אבל, חסרון היא הסיכון שהסיכון הזה היה הטכנולוגיה אותה יכולה להיות השלטון לאנשי הקול עצמם. היא יכולה לשמש ליצירת קישוח מקרבה תושבוי, לשיחת טריקים, או אפילו להתפשט במידע מזויף — מכה פרליטזית למושג של תקינות המניה האישית ושליטת היחיד בגופו.
מרכז עניין זה מאידך, מובן לנו כי עלינו להתפתח בהתאם לגידול הבלתי מוכר של המסגרות משפטיות ואתיות החמות לנוע במי מים הדיגיטליים שאינם ממופלגים.
לאנשים שרוצים לחקור את המאבק במימדים האמיתיים שנפגעים מכך ניתן לשרות במקורות הבאים:
– הקרן לפרי המולת, שמתמודדת עם פרטיות דיגיטלית וחופש דיבור, הכוללת נושאים הקשורים לAI. בקרו בהם ב- EFF.
– הארגון הבינלאומי לקניין רוחני (WIPO), שידורש את פרמוטציות הגלובליות של התנאים הקשורים עם ההגנה יכולים להיגש ב- WIPO.
– OpenAI, ארגונה של טכנולוגיית זיהוי הקול שגררה נגדות של סקארלט ג'והנסון, לראות בפנים לחדשנות במחקר ולפתח. האתר הרשמי שלהם הוא OpenAI.