המוזיאון גוגנהיים בניו יורק הפך למקום גילוי לאמנות עכשווית בהשקת התערוכה החדשה של ג'ני הולזר, בכותרת "קו האור". בינלאומית לשם עישון כוח הביטוי שבמילים, אמנותה של הולזר נודעת ברקעו האירוני הרב של עולם הפוליטיקה האמריקאית.
המרחק הייחודי של הגוגנהיים
התערוכה האחרונה של הולזר ממלאת את היתרון הייחודי של הארכיטקטורה המיוחדת של הגוגנהיים. קירותיה האקסצנטריים של המוזיאון מכוסים במשפטים שזורים בערוצי LED שזורים, ובעת החשך מילים גדולות מוצגות על חוץ המבנה הלבן.
"קראו!" מזמין הולזר
התופעות של הציבה לקהל הציבור להתעסק עם יצירותיה מתכנסים בהדגמתה של החשיבות של קריאה לימוד והבנתה וסביבה מסביבנו. יצירתה, שחוזרת לתקשורת עם הקהל בתוך הגוגנהיים, מכילה עקבות מכל קריירתה האמנותית. באופן ספציפי, היא כוללת הצעות מסדרתה "אמתיות" שנוצרו בין השנים 1977 ו־1979—המשפטים מטלטלים בכמה נושאים, מזכויות אדם וטבע דרך קשרים אישיים וחיי היום־יום.
ביקור בהתקנות קודמות של הולזר
בשנת 1990, הולזר והגוגנהיים יצרו בשיתוף עבודה מרשים; תקופה שהשפיעה בי באופן עמוק כשהתחלתי להבין את הפוסטמודרניזם מנקודת מבטי של מיום בעקבות החיים באנקרה. למעשה, מושפע מאמנותה גם אני ייצרתי ביתי קופסת LED שבה המשפט "הצורה עוקבת אחר התפקיד" משתנה ומשמעותו במקומו את הדיון שאינסוף בפילוסופיית העיצוב לגבי מה שמעיקרו—שיח שנפתר בהתקנתי בהאירות המילים.
גוגנהיים: תומכת באמנות ובארכיטקטורה
משפחת גוגנהיים ציינה ממצבה כקרובת עין המוזיאונים, לא רק בניו יורק אלא גם בערים גלובליות כמו בילבאו, ונציה, ברלין והקרובה לבוא אבו דאבי. מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים בניו יורק, שהוא מופת ידי האדיר פרנק לויד רייט, שימש כאייקון ארכיטקטוני מודרני מאז פתיחתו לציבור בשנת 1959. העיצוב הספירלי של הבניין והמסלול התצופה הרציף מספקים חוויית צפייה באמנות חלקית חלקה כמעט לא שווה במקומות אחרים.
הממסר שבהכון, תקווני להיפתחות המתוכן והמרחב.