ד"ר איימן מחצב, חבר הפרלמנט המצרי, הציע הצעה לשדרג את ההבנה המצרית לבינה מלאכותית (AI) עם המטרה למצוא שימוש בטכנולוגיית AI לטיפול באתגרי ההוראה.
בהסבר שלו, מחצב הדגים את הכוח המעצב של בינה מלאכותית במגוון תעשיות, ומיוחד בעניין החינוך. הוא ציין כיצד מדינות מסוימות השתמשו ביעילות בAI לכדי להתמודד עם האתגרים ההוראתיים, אך התפקיד שלה נשאר מוגבל יחסית בשדה חשוב זה, המהווה עמוד התווך לקידום אימוץ חברתי של AI.
מחצב הזכיר כיצד טכנולוגיות AI נקלטו בצורה גלובלית במהלך מגיפת הקורונה כאשר הגיעו סגרים שדרשו העברה לפלטפורמות דיגיטליות, מה שהפך את הטכנולוגיה לרכיב מרכזי בחינוך במדינות רבות. הוא הדגיש, מאידך, כאשר הנורמלה מתחילה לחזור, הסתמכות על הטכנולוגיות הללו ראתה ירידה בכמה אזורים, וחזק על החשיבות להבטיח את חוסנם והקשר לAI לתמיכה החינוכית המתמשכת, תהליך שהוא חושב שמצרים צריך להשתתף בו בצורה פעילה.
הח"כ חולף כי AI יכולה להיות הכלי האידיאלי להתמודדות עם אתגרי למידה והוראה מרכזיים ולחדש מדיניות, כך תתעצם התקדמות כלפי מטרה הפיתוח הרביעי של האו"ם, שמטרתו להבטיח חינוך כלול ושווה ברמת האיכות, ולקדם מומנציות ללמידה ממושכת לכל.
מחצב הציע שלושה דרכים עיקריות לשילוב AI לתוך החינוך: ללמוד על AI כנושא יסודי לאורכו של כל הרמות החינוכיות, דרך מאמץ שותפות בין משרד החינוך, משרד התקשורת והטכנולוגיה למידע, והקטור הפרטי; להכין את הציבור הרחב לAI על ידי לספק הבנה על השפעתה; ולהשתמש בטכנולוגיות AI לפתור בעיות בתהליכי ההוראה כגון טיפוח חוסר תוכנית הוראה והספקת שירותים חינוכיים נרחבים לתלמידים, וגן על למידה מרחוק.
שאלות ותשובות:
שאלה 1: למה הח"כ המצרי איימן מחצב מאמין שבינה מלאכותית (AI) חיונית עבור קרן החינוך?
תשובה: ד"ר איימן מחצב מאמין שהAI מאפשרת לטפל ולהתמודד עם אתגרים ההשכלתיים, לחדש מדיניות, ולהאיץ את ההתקדמות לנחיש הרביעי של המטרות האחידות לפיתוח יציב.
שאלה 2: כיצד השפיעה מגפת קורונה על שימוש בAI בחינוך לפי דעתו של מחצב?
תשובה: במהלך מגפת הקורונה, טכנולוגיות AI הפכו להיות קריטיות כמערכות החינוך הזיזו לפלטפורמות דיגיטליות. מחצב טוען שהמגפה הדגימה את הערך של AI בחינוך, וממליץ שמצרים ימשיך למשול בטכנולוגיות אלו גם כאשר החברה חוזרת לנורמל.
שאלה 3: מהן הדרכים המוצעות לשילוב AI למערכת החינוך במצרים?
תשובה: שלושת הנתיבים המוצעים הם: עשיית AI נושא יסודי בקורות הלימוד החינוכיים; הכנת האוכלוסייה הכללית לשליטה בהשפעתה של AI; והחלת טכנולוגיות AI לפתרון את אתגרי הלמידה כגון חוסרות במורים ומיספוק שירותי חינוך נרחבים לתלמידים, וקידום למידה מרחוק.
אתגרים עיקריים ופולמוסים:
אחד האתגרים הוא הצורך בתשתיות והשקעות לשילוב AI במערכות החינוך, אשר עלולים להיות גדולים. פולמוס פוטנציאלי נוסף יכול לכלול דאגות לגבי הפרטיות, אבטחת המידע, והשימוש האתי של AI, במיוחד כאשר משתמשים בה לצד נתוני תלמידים. לא ניתן גם להתעמת עם עמדה מהחינוכים והמוסדות שאינם מודעים באופן רחב לAI או עשויים להיות מוכנים לשינויים בשיטות לימוד מוכרות.
יתרונות וחסרונות:
יתרונות:
– AI יכולה להציע חוויות למידה אישיות, המשתנה לצרכי התלמיד ולקצבי למידה.
– יכולה לסייע בגשר על פערי החינוך, מספקת גישה לחומרי למידה באיכות ללא תלות במיקום.
– AI יכולה לסייע במשימות ניהוליות ובהערכה, נותנת למורים יותר זמן להתמקד בהוראה.
– היא יכולה לקדם למידה לכל החיים ופיתוח כישורים, המהוות חיוני בשוק העבודה הדינמי של היום.
חסרונות:
– הוצאת עלות עבות מתקדמת, כולל צורך בתחזוקה ועדכונים קבועים.
– קיימת סיכון להגברת הפער הדיגיטלי אם תלמידים כמה פחות גישה למשאבי AI.
כדי לדעת עוד על הקרקע הרחבה של AI בחינוך, עשוי להיות יתרון לבקר באתרי האינטרנט הרשמיים של משרדי ממשלת מצרים רלוונטיים או ארגונים גלובלים המתמקדים בטכנולוגיות לחינוך:
– משרד התקשורת והטכנולוגיה למידע במצרים
– משרד החינוך במצרים
– מטרה האחידה הרביעית לפיתוח יציב של האומות המאוחדות
[הטמע]https://www.youtube.com/embed/7XK1A2N9xl4[/embed]