באוניברסיטת אליקנטה, כנס אחרון עורר דיונים חשובים על השפעת הבינה המלאכותית על החוק האזרחי ועל הצורך בשטחי עבודה חוקיים המתייחסים להתקדמויות טכנולוגיות מהירות בתחום הבינה המלאכותית, כולל צ'אטבוטים כמו ChatGPT. מקצוענים מוערכים בתחומי המשפט וההנדסה המחשבית דנו בחקיקת הבינה המלאכותית המחודשת של האיחוד האירופי באירוע זה.
הכנס, שנפתח על ידי מחלקת המשפט האזרחי של האוניברסיטה, הדגיש את הדחיפות שבהן צריך להתפתח המשפט האזרחי כדי לטפל בשאלות המשפטיות החדשניות שנוצרו מהנוכחות המולכת של הבינה המלאכותית בחיי היומיום. נבחר זאת על ידי אסתר אלגרה, המזכירה הכללית של האוניברסיטה, שטענה כי ההתקדמות של הבינה המלאכותית צריכה להישפע לטובת החברה כולה.
במיוחד, פאנלים דנו בסיכונים העולים עם פרסום טכנולוגיות הבינה המלאכותית. מומחים הביעו דאגות מיוחדות לגבי האיכזבון המאפיין ל-"deepfakes" ולתמונות אחרות שנוצרות על ידי בינה מלאכותית, חוגגים על האי-יכולת להבחין במאזור זמן קצר את הפיות מהתמונות המקוריות. הם הדגישו גם את חולשת הכלים המשפטיים הנוכחיים שיש לאנשים בכדי להגן על עצמם מפרטיות רעולות שפוצצו על ידי הבינה המלאכותית הללו.
הכנס בחן פן מרובה, החל מיישומים מרפואיים ומערכות נהיגה אוטונומיות ועד מחלוקות משפטיות בתוך המטא-יברס. כוחות השרה היו מנאום בהם היו לא מוכנים להיות מוכן להפוך את EU למשפט המלכותי של קצותה, מעידים על היכולת המהירה העתידית להצלחת וכיוון הצעות החוק האיחוד האירופי ל.wav.
ההדגשה על שקיפות ביצור והפצת תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית היה שום לפרוטוקולים כללות. הצורך של גופי תקשורת לחשוף את השימוש בבינה מלאכותית ביצירת תמונות וסרטונים נדגש, ונערפו קריטריונים לטקסט.
למרות הענישות המדרודות שצוויות בחוק החדש לפרטי העברות, המוסמכים הודו לאזורי האפור העדיין נשארים לאזרחים שמאבדים את זכויותיהם נגד השימוש כושל בבינה מלאכותית. לכן, המשפט האזרחי נתקל בתחילת הדרך, בה יש להקים איזנים משולבות בין חדשנות, רווחה ציבורית, והגנה על פרטיות האיש בפני מערוך העתיד שעשוי להתגלגל.
מגמות שוק נוכחיות
שוק הבינה המלאכותית מתרחב בקצב מהיר בשל המאבק המתמד לאימוץ טכנולוגיות למידה מתוך עמוקים במגוון תעשיות. ענפי הטכנולוגיה כמו Google, Amazon ו-Microsoft ממשיכים להשקיע כסף במידתן בפיתוח AI. יש גם מצב של פריחת פעילות חברות נוער בתחום הבינה המלאכותית, עם חברות שחדשנות בתחומים (נפשטת נפלאת השטחות מוסבה לשירותי רובוטיים ולניתוחים תחזותיים. אפליקציות AI משתנות, השפיעה על רמקולים המשתוטטים מהמצב הלקוחי,
תחזיות
מחקרי שוק מציינים כי תעשיית הבינה המלאכותית תמשיך לגדול בקצב עקבי למעלה מהעשור הקרוב. לפי הדיווחים, עד 2025, שווי שוק הבינה המלאכותית הגלובלי עשוי להגיע למעל 60 מיליארד דולר, עם שעיקת שנתית ממוצעת של כ 40%. משרדי בריאות, מכוניות ושירותים פיננסיים מצפים להיות ממימי הטכנולוגיות של הבינה המלאכותית.
אתגרים מרכזיים וסוחפים
האתגרים העיקריים בAI נמצאים סביב אתיקה, פרטיות וכללים. ההחלטות בנושא AI יכולות לחוסמות בשקיפות, גורסות בפני דאגות אודות דדוגמאות והפרדה. עם הנצורות הצורך לאמן מערכות AI בהמון נתונים, חלקם מתכלים עד כמה שאפשר שהם יידעים. זכויות קניין רוחני בתוך תוכן שנוצר על ידי AI מציבות גם פרצה. סוחפים גם סביב מתערבות צוותית בגלל האוטומציה והשימוש המזיק ב-AI בגיבור סרטי.
שאלות חשובות
1. איך חוקים צריכים לאזן בין חדשנות להגנת הציבור?
2. האם הגדרות משפטיות נוכחיות יכולות לכלול את האתגרים הייחודיים שהבינה המלאכותית מציעה?
3. מהם היאכטיקות שצריך לאמץ כדי לוודא שקיפות והגיון במערכות AI?
4. איך ניתן לשמור על זכויות הפרטיות של הפרט בפני הדרישות בנושא נתוני AI?
יתרונות וחסרונות
יתרונות:
– AI יכולה לעבד מידע הרבה יותר מהר מאשר אנשים, ויכולה לשפר את היעילות והיציבות.
– יש לה פוטנציאל להמולת תחומים כמו הבריאות עם רפואה ואבחנות אישיות.
– AI יכולה לשפר את חוויות המשתמש דרך האישיות והאוטומציה.
– יכולה לטפל במשימות מסוכנות בהן הייתה סיכונית לאדם.
חסרונות:
– AI עשויה לגרום לאובדן עבודה בגלל אוטומציה.
– הטכנולוגיה עשויה לכלול אצות קיימות אם אינה מפתחת ומכוננת בזהירות.
– יש סיכונים נוצרים להגנת הפרטיות בגלל הצורך של AI בממשקני׳ לנתונים נתפצלים בואים.
– השימוש המזיק ב-AI, ככל שהוא יצירת פרצות, תובע קרבית חוקתית.
קישורים רלוונטיים:
– בשיחות על חקיקה האירופית של AI, יתכן שאתר ההאיחוד האירופי יכל יש מידע בקשר במשפט.
– בשוק המחקר ובתחזיות, אתה יכול למצוא מידע שימושי בה- Gartner או ה-Forrester אפשר חברה.
משאבים אלה יכולים לספק תובנות נוספות לנוכחית לנוכחית נותן, ולאתגרים MAXIT הקשורים לזה. זכור תמיד לסייע למקורות רשמיים לפי המידע הכי מעודכן ומדוייק ביותר.