לוקסמבורג קורסת קדימה במאבקה נגד תופעות מזג אוויר קיצוניות ואסונות הקשורים לאקלים, עם פיתוח תאום דיגיטלי חזק להערכת השיטפונים. פרוייקט חדשני זה התפתח בעקבות שיטפונים קשים ביולי 2021 ומאז ננהל על ידי מכון המדע והטכנולוגיה של לוקסמבורג (LIST).
המחקר החלתה ברצינות בתחילת שנת 2023, בשימוש בתוכנה מקוטבת בשם "הסארד". התוכנה יכולה ליצור מפות שטפים בזמן אמת שיכולות לעקוב אחר רמות מים מותפתות. חוקרי ה-LIST ניקבו אלגוריתמים של חכמת רובוטית, הידרולוגיה אינטליגנטית, עדרי נילול, וטכנולוגיית חיפוש מרוחק. גישתם משלבת נתוני מזג אוויר, מודלים לשטפונים, חיישני IoT בקרקע, ותמונות לוויין בעזרת גלגלות להעשרת המודל שלהם.
בוצע ראיון מוצלח של המושג (POC) באמצעות נתוני שטפים מאנגליה בנובמבר 2023. LIST ושותפיה המשיכו לעשות POC של 30 ימים במרץ 2024, שכללו את נתוני השטפונים של יולי 2021 וינואר 2024. ההמסע הזה, שכלל גם מחקר השפעה, שם להבהיר את השיפעות הפוטנציאליות של תרחומים מסוימים על בניינים, דרכי עבר ותשתיות חשמליות.
כשהשלב POC מתקרב לסיומו, המאמצים כיום שמים להשיג מוצר מינימלי מזוין (MVP) למערכת מוקדמת עם תכניות מסחריות. טלס אלניה ספייס, חשובה לעיצוב מערכתה והתשתית נתונים, מתייחסת באופטימיות להשתמש בדגם זה כדי לפקח על שחירת חופים, צמחייה, ושטפוני ערבה בעתיד. היא מדגימה כי ברגע שתשתית המערכת מוצגת, הרחבת היישומים שלה היא יכולה להיות כלכלית אפשרית.
יש חזון רחב יותר במשחק, עם תיכונים להצטרף ליוזמת אירופית גדולה יותר שיוזמת ביצירת מכפיל דיגיטלי של כדור הארץ שנקרא "ייעוד הארץ" (דסטין). הצעד הזה לכיוון התאבדות עם מערכות אחרות היכול להפוך בהדרגה את הפרויקט בלוקסמבורג לרכיב חיוני ביישום של ייעוד הארץ.
מאוד מופתעים על ידי צעדי לוקסמבורג, יישויות צרפתיות רבות ממשיכות ביישומים האישיים שלהן המשלבים בין חיישנים חכמים והוראת מלמדת לשרטוט ותחזית שטפונים. פיתוחים אלה מטפים את הביקוש של צעדי מקום ופתרונות מותאמים, שמשקפים את האתגרים היחודיים שכלקח כל טריטוריה עומדת בפניו במניעת וניהול שטפונים. בהתבסס על החיזוי של האומות המאוחדות של עליית פער חמישי חמש פעמים בסיכון שטפי חופים במהלך המאה הזאת, טכנולוגיות כאלה מרכיבות עניין מהיר בין היישובים המופקרים לשמור על הציבור שלהם.
טרנדים נוכחיים בשוק:
בשנים האחרונות, שימוש בטכנולוגית מכפיל דיגיטלי בחיזוק תחזיות לאסונות מזג אוויר ואקלים רווח השתייה משמעותית. מכפילים דיגיטליים יוצרים ייצוגים וירטואליים של נכסים פיזיים, תהליכים, או מערכות, המאפשרים סימולציות מתוחכמות וניתוח נתונים. בהקשר של מזג אוויר ואקלים, מכפילים דיגיטליים כמו התוכנה "הסארד" של לוקסמבורג, מתרכזים בזיהוי של יכולת העמסת מידע אינגרסט משטח סביבתי ובהיחזת פרטיות יותר נכונים. טרנד זה משתקף בהשקעות מתמידות יותר בטכנולוגיות ירידת סיכון אסונות ובשותפויות בין מוסדות מחקר, ממשלות, וחברות פרטיות.
תחזיות:
נתוני שוק המכפיל הדיגיטלי בניהול סביבתי, לרבות בישות מזג אוויר וחיזוי אסונות, צפויים לגדול משמעותית. על פי תחזיות, תעריף שוק המכפיל הגלובלי צפוי להגיע למיליארדי דולרים עד 2025, עם שיעור צמיחה שנתי ממוצף מעל ל-30%. ההתרפשות הזו מתרגלת בשל בעידות בטכנולוגיות אינטרנט של דבר, המידע, ובחישוב בענן, כמו גם בחירוף בטחונות תוצאות אקלים. כתוצאה, מנוהל גרותם של ממשלות וארגונים אולי בקרוב במיון עבור טכנולוגיות שכזו מכפיל דיגיטלי לניטור סביותי ולניהול אסונות.
אתגרים עיקריים וחולשות:
למרות שהמכפולים הדיגיטליים מובילים הבטחה, הם נתקלים באתגרים טכניים, אקונומיים, ואתיים. ראשית, אינטגרצית מידע בזמן אמת ממקורות שונים דורשת מבניות IT חזקות ומוצפנות. שנית, יש ללחוש על זיהוי ובעלות נתונים, במיוחד כאשר מעורבים נתונים רגישים או אישיים. לבסוף, יש שאלה של גישה: לפקוח על כך שהיתרונות של טכנולוגית כאלה הם זמינים לכולם, בעיקר באזורים חלשים כלכלית הראויים ביותר לאסונות מהאקלים.
שאלות חשובות:
1. כמה מדויקות ואמינות הזניות, שיציג טכנולוגית מכפל דיגיטלי?
2. איזה סוג של מידע הוא הכרחי ביותר לשיפור הפיזונים של אסונות מזג אוויר ואקלים?
3. איך פירוט והגנת הנתונים נעשים באיסוף ובפירוט של נתונים רגישים?
4. מה יידרש לקימת האימון הנרחב של טכנולוגית מכפל דיגיטלי בגישות שונות וממשלות?
5. איזה תפקיד יש לשתיויות בינלאומיות כמו ייעוד הארץ (דסטין) בקידום הטכנולוגיה הזו?
יתרונות:
– יכולות חזיות משופרות לאסונות שטפוני מזג אוויר ואקלים.
– יכולת להפעיל אנליזות תרחישים שיכולות להציע תכנוני חירץ חירץ וניחודים.
– צפייה בזמן אמת ועדכוניות האפשרות לתגובות מהירות לאיי סכנה שמתעצמים.
– חיסכונים בעלויות בטווח הארוך דרך תכניות ניהול אסונות ממוקדת ויעילה יותר.
– פוטנציאל למגוון רחב של יישע – מעבר להודבה של שטפונים, כולל מעקב אחר השחתת חופים, שריפות ועוד.
חסרונות:
– עלויות פתיחה גבוהות לפיתוח ויישום התשתיות מכ
The source of the article is from the blog regiozottegem.be