פרופסור אנטוניוס דקנליס, פסיכיאטר ומחקרן ראשי, השייך לאוניברסיטת מילאנו "ביקוקה", עשה התקדמות משמעותית בתחום הבריאות הנפשית. בשנת 2022, הוא היה בין 50 המדענים המובילים בתחום בריאות הנפש בעולם והדגיש בייחוד על שימוש פורץ דרך בטכנולוגיות חדשות בתחום זה, וכך זכה לדירוג בעשרה הראשונים בתחום בעולם.
בפתח החדשנות התחומית, דקנליס מוביל את המרכז למחקר בין-תחום לנוירוציניקה, פסיכולוגיה קלינית ופסיכיאטריה, וכן את מעבדת הבריאות הדיגיטלית המיושמת. בנוסף, הוא ראש למרכז מחקר למצוינות לרפואת שיקום מבעית אכילה וניהול משקל תת-ממלכתי. החזון והמומחות שלו הובילו למספר תכניות ממומנות בשיתוף עם אוניברסיטאות מובילות כמו אוקספורד ויאל.
דקנליס לא רק ניהל יישומי טכנולוגיה מתקדמים בהגדרות קליניות ויחידות בריאות הנפש, בשימוש בלמידת מכונה ומציאות רבודה, אלא גם משמש כדורים יסוד בקידום בריאות הנפש והשלמת המומחיות במקומות עבודה מודרניים באמצעות גישה בין תחומית מותאמת.
התורמותיו, המוכרים על ידי האוניברסיטה העברית ומהו העמים הפועלים בסיוע רפואי, מציבים אותו בטופ 2% של המדענים האינטראקטיים ביותר. בנוסף, דקנליס הוא חבר בסוכנות העברית לבריאות הנפש ובאקדמיה לרפואת דיגיטל והוקר במעל 50 פרסים בינלאומיים על העבודה הקלינית והמדעית הנרחבת שלו, הכוללים מעל 230 פרסומים בכתבי עת מדעיים בעלי מערכת נבדלת גבוהה.
דקנליס מאמין בחשיבותה בהבנת התודעה וקשרה המורכב עם חווית האדם, במעמדו על כך שעובדות מרובות כמו זה של מודלים מאובזרים בלמידת מכונה יכולים לדמות כיאות אנושית אך אינם בעלי תודעה אמיתית. הוא דנ ביתרונות הפוטנציאליים העמוקים של בינה מלאכותית בזיהוי סימנים מוקדמים של בעיות פסיכולוגיות ברמת דיוק מרשימה, שיכולה לשפר משמעותית את תוצאות טיפול בבריאות הנפש.
בשינוי מוגדר של גבולות טכנולוגיים, דקנליס תומך בגישת חשיבה מתקדמת לשילוב בין בינה מלאכותית וטכנולוגיה בתחומי הרפואה והפסיכולוגיה, ווודא מהלך שהתפתחויות משרתות את הטוב הגורלי של החברה. מנהיגותו החדשנית ממשיכה לתרום המון לשיפור טיפול בבריאות הנפש ולעצב את עתידן של טיפול פסיכיאטרי ומחקר.
טרנדים נוכחיים בשוק בריאות הנפש וטכנולוגיה:
השימוש בטכנולוגיה בתחום טיפולי בבריאות הנפש, שלפרופסור אנטוניוס דקנליס הוכר, הוא חלק מגישה רחבה יותר לפתרונות בריאות דיגיטליים. טלפסיכיאטריה, אפליקציות בריאות ניידות ופלטפורמות טיפול מקוונות הפכו מרכזיים יותר, במיוחד עם התאוששות המהירה מדיינו של "קורונה" ברת קידום שימוש ברפואת טלה. בינה מלאכותית (AI) משתלבת יותר ויותר בשירותי בריאות הנפש לאנליזה תחזוק וסיוע בקבלת החלטות קליניות. מציאות רבודה (VR) משמשת לטיפול בחשש ובטיפול בכלי הנדסיים כמו פוסט-טראומה.
תחזיות:
שוק בריאות הדיגיטל, בעיקר טכנולוגיות בריאות הנפש, מצפה לצמיחה בשיעור נחמד. השימוש באונליזה תחזוק, בינה מלאכותית ולמידת מכונה מיותר להיות יותר מורכב, מוביל לתוצאות טובות יותר בטיפול בבריאות הנפש. צפוי השקעה גבוהה יותר בצמיחה של חברות נער ולפיר אחריות בינה טכנולוגיות בזרנות בינה סיטונים דו-כיווניים.
אתגרים ופולמוסים מרכזיים:
למרות ההבטחה של טכנולוגיה בבריאות הנפש, ישנם אתגרים לחיסול, כולל הדאטא פרהבטי רנועים, הפרטה דיגיטלית משפיעה על גישה והצורך באימותים מבוססי עדות לטכנולוגיות חדשות בריאות דיגיטליות. בנוסף, הדילמות המוסריות של אינה בבריאות הנפש, כמו טיינס באלגורצמים והחלפה של ייחוס אנושי, מסדירים פולמוסים גדולים.
השאלות החשובות ביותר הניתנות למאמר:
1. איך טכנולוגיה עשויה לשפר את היעילות והנגישות של טיפול בבריאות הנפש?
2. מהן השיקולים המוסריים בעת שילוב בינה מלאכותית אל בריאות הנפש?
3. איך פרופסור דקנליס מבטיח את אמינות ובטיחות יישומים שמבוססי יישומים בהגדרות קליניות?
4. אילו צעדים ננקטים לטיפול בפרטיות הנתונים בשימוש בטכנולוגיות חדשות לבריאות הנפש?
יתרונות:
– גישה אל מקורות בריאות הנפש, במיוחד למי שבאיזורים רחוקים.
– יכולת שיפור לעקוב אחר תסמיכות והתקדמות לאורך זמן.
– תוכני טיפול אישיים בהתבסס על אונליזה תחזוק.
– בינה מלאכותית יכולה לנתח נתונים נרחבים, אשר עשוים לזהות טרנדים ויעדי התנהגותיים אינם זמינים לקלינאים פני-אדם.
חסרונות:
– סכיוון פוטנציאלי או הצטברות על טכנולוגיה בערכי הבריאות הנפשיים.
– דאטה פריבטיות וחששות בטיחות.
– ירידה בפתח הטיפול עקב גישה שווית של טכנולוגיה.
– חסר אמון כאשר מדובר בבינה מלאכותית שאינה מצוינת, שהיא איבר רכך של טיפול.
למי שמעוניין לעיין יותר בעומק בנושאים אלו, מוזמנים לבדוק את הקישורים הרשמיים הבאים:
– הארגון הבריאותי העולמי
– איגוד הרפואה העולמי
The source of the article is from the blog dk1250.com