במהלך הקונפליקט האחרון בעזה, התבטא כיצד ישראל משתמשת בבינה מלאכותית (AI) כדי לאסוף מידע על אויביה ולבחור יעדים להשמדה. לפי אנשים המקושרים לביטחון הישראלי, ישראל פיתחה מערכת AI שנקראת Gaspel במהלך המלחמה הנוכחית, המאספת מידע ממקורות שונים כגון מידע דיגיטלי, תמונות מטח, תמונות לוויין, רשומות שיחות ורשתות חברתיות לצורך זיהוי והשלכת יעדים.
בעזרת טכנולוגיית AI, ישראל יכולה לבחור מאות יעדים ביום אחד, הישג שכמעט בלתי אפשרי לכל צבא קונבנציונלי. בנוסף ל-Gaspel, ישראל גם מחזיקה ב-Lavender ובתוכניות AI נוספות, המשמשות כיום בתחום המלחמה. ההתקדמויות בטכנולוגיית הAI גרמו לדיונים ולשאלות בנוגע לתפקיד של הבינה המלאכותית במלחמה המודרנית.
חשיפת אסטרטגיית המודיעין של ישראל
בתוך היחידות המודיעיניות הסודיות והכוחות של ישראל, ראש היחידה 8200 קיבל לאחרונה תשומת לב בעקבות כתיבתו של ספר בשם "הצוות האנושי מכונה" המעמיק בפינות הAI במלחמה. למרות שהספר נכתב בשנת 2021, קיבל תשומת לב רבה לאחר שפורסמה השימוש שצבא ההגנה לישראל עושה בטכנולוגיית AI.
המחבר, המשתמע מהאותיות גנרל תת-אלוף י"ס, מסביר כיצד מכונות AI שמסייעות בבחירת יעדים אף מאחסנות מידע על אנשים המשנים בתדירות את טלפוניהם הניידים, הטלפונים או מקומות מגוריהם. לכן, הצטרפות של אדם חשוד לקבוצת WhatsApp יכולה להפוך אותו ליעד. צה"ל טוען שבעוד המערכות AI עשויות להמליץ על יעדים, זהו בסופו של דבר הקצינים הצבאיים הגוברים שעושים את ההחלטות הסופיות.
המקרים האחרונים של עובדי ארגונים בינלאומיים שנהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות עוררו דאגות בינלאומיות משמעותיות לגבי אסטרטגיית הצבא הישראלי ולתהליכי ההחלטה שלו.
שאלות נפוצות:
ש: מהו Gaspel?
ת: Gaspel היא מערכת AI שפותחה על ידי ישראל במהלך הקונפליקט הנוכחי בעזה. היא מאספת מידע ממקורות שונים לצורך זיהוי והשמדת יעדים.
ש: כמה יעדים יכולה ישראל לבחור ביום באמצעות טכנולוגיית AI?
ת: בעזרת טכנולוגיית AI, ישראל יכולה לבחור מאות יעדים ביום אחד, הישג שכמעט בלתי אפשרי על ידי דרכים צבאיות קונבנציונליות.
ש: אילו תוכניות AI נוספות יש לישראל?
ת: בנוסף ל-Gaspel, ישראל מחזיקה גם ב-Lavender ובתוכניות AI אחרות המשמשות כיום בתחום המלחמה.
ש: מי הכתב את הספר "הצוות האנושי מכונה"?
ת: הספר "הצוות האנושי מכונה" נכתב על ידי גנרל תת-אלוף י"ס, ראש היחידה 8200, אחת מיחידות המודיעין הסודיות והכוחות של ישראל.
ש: אילו דאגות עלו בנוגע לאסטרטגיית הצבא של ישראל?
ת: מקרים אחרונים של עובדי ארגונים בינלאומיים שנהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות עוררו דאגות משמעותיות ברחבי העולם לגבי אסטרטגיית הצבא הישראלי ולתהליכי ההחלטה שלו.
שימוש בבינה מלאכותית (AI) במלחמה אינו מוגבל לישראל. טכנולוגיה זו מצטצה את עתיד תעשיית ההגנה ברחבי העולם. לפי תחזיות שוק, משוער ששווק הAI המגנטי יגיע ל-30.57 מיליארד דולר עד 2026, עם קצב צמיחה שנתי של 14.61% במהלך תקופת השחקור.
שליבת הAI לתוך פעולות צבאיות מציעה מספר יתרונות. היא משפרת את המודעות למצב, מאפשרת החלטות מהירות יותר ומדויקות יותר ומאפשרת למערכות אוטונומיות לבצע מגוון משימות, מה שממעיט בסיכון האנושי. טכנולוגיה זו עשויה גם לסייע באגירת מידע מודיעיני, בבחירת יעדים ובתכנון משימות.
עם זאת, שימוש בAI במלחמה מעלה גם שאלות ודאגות אתיות. קיימת חשש מאובדן של שליטה אנושית מעל נשקים אוטונומיים ומהאפשרות להוביל לנפגעים אזרחים בשל זיהוי שגוי של יעדים. האחריות והאחריות על ההחלטות המבוססות על AI במלחמה הן נושאים של דיון מתמיד.
כדי לדעת יותר על תעשיית הAI והשפעתה על ההגנה, ניתן לחקור מקורות אמינים כמו Global Defense. האתר מכסה מגוון רחב של נושאים הקשורים לתעשיית ההגנה, כולל יישומים של AI, טרנדים שוקיים ותחזיות.
מקור נוסף של מידע אמין הוא MarketsandMarkets, חברת מחקר שוק מובילה. הם מספקים דוחות וניתוחים מעמיקים בתחומים שונים, כולל הון של איי AI בהגנה. דו"חותיהם מציעים מבט על דינמיקת השוק, שחקנים מרכזיים, אתגרים בתעשייה והזדמנויות צמיחה.
חשוב להישאר מעודכנים לגבי ההתקדמויות, האתגרים והעיוותים המוסריים הקשורים לAI במלחמה. הדיונים והויכוחים בנושא זה יצורפו את עתיד מדיניות צבאית ולתקנות בינלאומיות.
The source of the article is from the blog crasel.tk