חשיבות פיתוח מערכת מידע בשפת הטטר

המועצה לתרבות ולאמנות, תחת הובלתו של רפובליקת טטרסטן, נכנסה לפעולה ראשונה ליצירת מערכת מידע בשפת הטטר. ראשי העירייה דנו בחשיבות של פעילות מדעית ביחס לפעילויות תרבותיות וחינוכיות, וזיהו איומים פוטנציאליים בתחום של המודעות המלאכותית. כמוצא של הדיון, רוסתם מינוחנוב, ראש הרפובליקה, הורה על יצירת בסיס נתונים בשפת הטטר ועל אירגון פורום תרבותי בקנה מידה רחב.

מערכת יחידה לטקסטים בטטר

הדיון הדגיש את חשיבות חקר זהות לאומית, מסורת תרבותית ושמירת מורשת, שמתבצע על ידי מספר המוסדות ברפובליקה. עם זאת, המאמצים החקריים הללו נפזרים ומשוכפלים לעיתים, והתוצאות נשארות מצומצמות בתוך המוסדות עצמן. הייעוץ אילו וחסר גישה הניעו להחלטת ליצור מאגר מדעי פתוח לטקסטים בשפת הטטר. בעזרת לצירת כוחות עם האקדמיה למדעי הרפובליקה נקווה כי יהיה ניתן להקים קטלוג אלקטרוני מאוחד של כתבי יד ארבוגרפיים.

שמירת המורשת המוזיקלית

בנוסף לחקירה בטקסטים, ניתן דגש לשמירה וקידום ההמורשת המוזיקאלית בקרב הטטרים. נתרם כי אין כיום פלטפורמה מוקדשת לייצור כלי מוזיקליים מסורתיים בקזאן. על מנת לטפל בזאת, יוקם סדנת ניסיון ליצירת כלי מוזיקה אתנית במרכז לאומנויות ומלאכות העמים, השוכן במבנה מחלקת החניון המרכזי. כחלק מהמאמץ, נבנה מאגר מקיף של מומחים בתחום.

תיקתקיית ריאדיסקוורי

במהלך הדיון, נשיאת משרד התרבות של רפובליקת טטרסטן, עיראדה איופובה, דגשה על חשיבותו של שיחזור יצירותיו של תוקאי, סופר, משורר וחוקר טטרים נדיר, בימינו לדור הצעיר. לקראת הסעוד של 1914 ממוסד אלכסנדר פון הומבולדט, היא דגשה על חשיבות השמירה על רשומות ארכיוניות כאמצעי להבנת היסטוריה טובה יותר. נאמריה אימה קיבלו ידע מדיה לאבקינה, המנהלת המרכז למתקצב הכלכלי בבית הספר הגבוה לכלכלה.