הצלחת הודו במרוץ הבינלאומי לבינה מלאכותית (AI) תלויה בנתונים פתוחים, חישוב פתוח ומודלים פתוחים, כפי שטוענים נציגי תעשייה ומומחים. בניגוד למודלים הפתוחים והאמיצים שפותחים בהודו במגוון תחומים כגון חקלאות, בריאות וחינוך, הם תומכים ברובם במודלים הפותחים שפותחו במערב. דבג'אני גוש, נשיאת גופת השואפת של תעשיית המחשוב הודית NASSCOM, מדגישה את הצורך במערכות נתונים פתוחות בעלות ערך גבוה ומזמינה לממשלה לנהות את פיתוח מודלים יסודיים גדולים ופתוחים, שידרשו השקעה משמעותית עקב העלויות הכוללות והכוח הכומבי הנדרש.
הממשלה הודית מכירה בחשיבותה של הבינה המלאכותית ומקיימת צעדים כדי לתמוך בחברות AI. היא מתכננת להקים מרכזי חישוב סופר וחישוב קוונטי דרך שותפויות פובליק-פרייבט, עם הקצאת עד Rs 10,000 קרור (בערך 1.3 מיליארד דולר) לייזום. בנוסף, יוקם אשף של 30,000 מערכות הכרנה לספק חישוב ביצועי גבה לסטארטאפים, חברות קטנות ובינוניות (MSMEs).
אף על פי כן, המימון לסטארטאפים AI הודיים נשאר אתגר. גוש מדגישה את הפער במימון בין סטארטאפים הודיים לסטארטאפים אמריקאים, עם סטארטאפים הודיים שקיבלים בדרך כלל 5-10 מיליון דולר בעוד שסטארטאפים אמריקאים קיבלו 30-50 מיליון דולר. לטייל בשאלה זו, היא מציעה את הצורך בהון עמוק וסובלני ומזמינה לממשלה לעורר השקעה בסטארטאפים AI, במיוחד עבור חברות קטנות ובינוניות.
למרות הדאגות שהובאו על ידי סבלנות AI, כגון דיפפייקס, מובילי התעשייה סבורים כי רישום צריכה להתרכז באפשר המודעות במקום להטיל תקנות נפרדות על AI. ההסכמים הקיימים יכולים לאתר במידה ראשית בפוטנציאל הנזקים של טכנולוגיה AI.
לסיכום, המפתח להצלחת הודו AI תלוי בפתיחות, ע"י השקעה ממשלתית ביצירת תנאים מפעילים כגון נתונים פתוחים, חישוב פתוח ומודלים פתוחים. על ידי תמיכה בסטארטאפים AI, במתן מען כספי ובהקדשת תחומים להטמעת AI, הודו יכולה לשפר את היעילות, לשפר את התחרות הגלובלית ולקדם צמיחה כלכלית.
The source of the article is from the blog cheap-sound.com