הכשלון של האוטומציה בבתי חולים עשוי להראות כפתרון מבטיח לאתגרים בעבודת צוותי הרפואה, אך המציאות היא הרבה יותר מורכבת. בעוד הצעות מדיניות וטכנולוגיות חדשות פותחו כדי לטפל בחוסרי צוותים במהלך השיא של מגפת הקורונה, השפעת האוטומציה על תעשיית הבריאות עשוייה שלא להיות כה הרמונית כפי שצפו בהתחלה.
נכון שחוסרי הסיוע בטיפול בבריאות חלקית קלו, עם ירידה של רק 1.1% במספר העובדים מאז שהמגפה החלה. אך, הגורם העיקרי לחוסר רופאים הוא הגידול הקבוע בביקשת כוח עבודה בתחום הבריאות, כאשר מספר הסטודנטים הקולגיים בבעלות נמצא יחסית סטטי. פתרון פשוט לשריפה רקטית מבלי לטפל בביקשת העבודה הבסיסית לא פותר את המשבר הכללי. על כן, האוטומציה בבתי חולים אינה טופלת באופן מלא את הבעיות שצוידים מוליהן מתקיימים במתאי סיעוד ברחבי המדינה.
בנוסף, נוכחות האוטומציה בבתי חולים משפיעה בצורה לא מתוכננת ומחמירה על אתגרים קיימים. סטודנטים רפואיים מתחזקים במראה את האוטומציה כאיום על הקריירה שלהם בעתיד, מדחיקים אותם מלבחור לעבוד בתחום. למעשה, 75% מהסטודנטים האלה סבורים כי בינה מלאכותית או רובוטים ישנו את קריירתם בצורה דרסטית. החשש הזה אינו ללא עין, שכן דו"ח של "Stanford Medicine" מציין כי 33% מהעבודה בבתי חולים עשויה להיות אוטומטית עם רובוטים ובינה מלאכותית.
על ידי גידול האוטומציה בבתי חולים, אנו בצורה בלתי מתכננת מסירים דחיות לסטודנטים להשתלב בתנאי מגמה רפואית, ומחמירים את הבעיות של חוסרי צוותים בעבודתנו. מה שעשוי בתחילה להראות כפתרון לטווח קצר, הופך למשא רב טווח כשהאוטומציה אינה מיושבת בצורה זהירה.
ברצון להפיק התקדמות ופתרונות פרגמטיים, חשוב להבין כי האוטומציה בבתי חולים היא תחמודה דו-קרי. למרות שיש בה אפשרות להקל על משק העבודה בעסק הבריאות, היא גם בעלת השלכות בלתי רצוניות העמוקות יותר. לפני שנקבל את האוטומציה במלואה, חייבים לשקול את ההשפעות במדויק ולוודא שהיא מיושבת בדרך שתתמוך, במקום לחלש, בעבודת הכוח העבודה בתחום הבריאות.
The source of the article is from the blog motopaddock.nl