Lidia Perskaהמחאה האחרונה של החקלאים בהודו עוררה רעש והתפשטה ביקורת ותשומת לב גלובלית. כשהתנועה מרוויחה תאוצה, תמונה עלתה ברשת, המציגה מה שנראה כהיבריד בין טרקטור לטנק, שנדמה שמשתמשים בו החקלאים המתפרעים. עם זאת, חקירת עובדות חשפה כי התמונה נוצרה באמצעות AI, מה שגרם לטענות לגבי אמינותן.
בבדיקה מדוקפנת של התמונה הנפוצה, מספר התנגדויות מובינות אל גור באמת. צבע ומרקם הכביש נראים כבעלי שלאות טבעתיות, בעוד הרכבים בצד השני נראים מושחלים. בטרקטור אחד, העקומות נראות כאילות. שני הכלים לגילוי, Sensity AI ו-Is it AI, אימתו כי התמונה נוצרה באמצעות AI.
מבלי להיכחד מחשבות אך על אף כך חשוב לציין כי חקלאים בוודאי שינו טרקטורים לאירועי מחאה אלו. הרכבים ששונו אלה מצוידים בכלים הידראוליים להסרת מחסומים וגרפים מוצקים עמידי אש לעמוד ביצועי קרונות גז. החקלאים אף ביצעו תרגילים עם הטרקטורים ששונו אלה, כפי שאושר על ידי נציג ביהמ"ש המרכזי, שצויין בסוף דיווח סוכנות החדשות ANI.
המחזור השל תמונה מדמה מחאתית תורם להפרעת האמינות של המחאות ומבלה לזיהוי שיקול דעת לפני מסירת מידע. חשוב מאד להיות מודעים ליכולת של הפצת מידע מדואגת ושווא בתקופות של רגשות לא מנוצחים. בעוד שהתמונה שנוצרה באמצעות AI עשויה להיות ניסיון מודע ליצירת בלבול, חשוב להבחין בין עובדות לדמיון להבין את מהותן האמיתית של המחאות.
כשטכנולוגיה מתקדמת, הקווים בין המציאות ליצירות מלאכותיות מתערערים. התפשטות תוכן שתצאוני בAI מהוות אתגרים חדשים בהבחנה בין תמונות אמיתיות לכאלו שנערכו. האירוע זה הוא תזכורת לאנשים פרטיים וגם למוסדות תקשורת להחיל חשיבה ביקונית ואמצעי בדיקת עובדות כדי להבטיח את נכונות המידע לפני פיזור שלו.
בסיכום, גם עם שטרקטורים שונו משמשים במחאה של החקלאים, התמונה הויראלית שמפוצצת ברשת היא תוצר של זיהום באמצעות בינה מלאכותית. זה דגש את חשיבותו של אימות מידע למניעת התפשטות נרטיבים בודאיים ולשמירה על אמינות תנועת החקלאים הנמשכת.
