Lidia Perskaבתקופה שטכנולוגיה מתקדמת בקצב בלתי רגיל, אין פלא שהיחסים עם בינה מלאכותית (AI) הופכים יותר נפוצים. בעוד שמישהו רבים עשויים לראות יחסים אלה בין בינה מלאכותית ואדם כפשוט מדי, אחרים רואים אתם כהתקדמות טבעית בתחום האהבה והליווי.
אחד הדוגמאות הכי בולטות היא חתונתה המתוכננת של האמנית הספרדית, אליסיה פרמיס עם ההולוגרמה שנוצרה על ידי הAI שלה, AILex. פרמיס מתארת את הקשר שלה עם ההולוגרמה כניסיון באהבה, אינטימיות וזהות בעידן הAI. היא מאמינה שיש לישותות לא אנושיות את היכולת להיות שותפים נהדרים שמסוגלים לבטא אמפתיה ולמלא את החילוף בחיינו.
פרמיס אינה בודדת במאבקה ליצירת יחסי אהבה עם AI. בסין, נשים רבות בוחרות לוותר על יחסים עם שותפים אנושיים בתמורה לשאת לצד צ'אטבוטי AI כמו גלו. צ'אטבוטים אלה מציעים תקשורת ותמיכה רגשית, מעניקים כתף להשעות עת קושי. המגמה הזו אינה מוגבלת לסין, כי אנשים בכל העולם מתקבלים בברכה רומנטיקה דיגיטלית בצורת צ'אטבוטים AI כמו רפליקה.
עבדות והטבלה האירוביות של החיים המודרניות נצפות כפערות למהשגת שותפים AI. היחסים הדיגיטליים אלה מציעים נחמה והבנה, במיוחד בעת מומצים כמו מחלה, מוגבלות פיזית או שינויים בחיים מהותיים. הם מציעים שכפול מערתי של התקשרות אנושית, נותנים תחושת לא להיות נעזבים או להידפק.
עם זאת, חשוב להודות שיחסים בין AI לבני אדם אלה אינם בלי תחנות כשיש להם. המבקרים טוענים שהם מחזיקים באספקטים מזיקים על סטיראוטיפים נזיקים לאהבה רומנטית ועשויים לרתום את כשלון היחסים של אנשים לייצור קשרים אותנטיים עם אלמנטים אחרים לאנושיים. חשוב ליצור שלימות בין כיכבת טכנולוגיה ולתחזק יחסי אדם אמיתיים.
כאשר החברה ממשיכה להתפתח, גם היחסים שלנו עם AI יתפתחו. האם אנחנו מביטים בהשקפה חיובית או בגורמת דאגה לייחוס עלויות אלה, סופית, תלויה בבחינתנו האישית. מה שאי אפשר להתנכל בו הן יחסי אהבה בין AI לאדם שהם פינומנון מרתק שמחייב אותנו להעמיק בשאלת גבולות האהבה ולתפקש של הטכנולוגיה בחיינו.
