נטפליקס נתקלה בביקורת על חשד של עיבוד תמונות בדוקומנטרית הפשע האמיתית שלה, "הדברים שעשתה ג'ניפר," המקשרת בין שימוש ב בינה מלאכותית (AI) לעיוות תמונות. גורם השידור המכונה, שכבר נקלע לסחרור בעליונים על אותנטיות ואתיקה בייצור דוקומנטרי, נתקל כעת בביקורת על עיוות התמונה שהעברתו של ה- AI עשה חשבון.
"הדברים שעשתה ג'ניפר" מגלה את מסעה המחריד של ג'ניפר פן, אישה קנדית שנפסקה למען תקפה על הוריה בניסיון רצח ב- 2010. למרות שהדוקומנטר חוקר עמוק את חייה של פן ואת הפשע המפורץ, על אי תאימות ייחודיות התגלו כאשר תמונות מסוימות, כולל אחת המראה את פן שעושה סימן שלום, נראו ערוכות בבדיקה מקרוב. אתגר נודע של AI בשיבוש ידי אדם נתפש; אצבעות המיועדות להצביע על שלום נראו מורחבות בצורה לא טבעית בהשוואה לעמדת הכף של אחרים, מחשרות את המניפולציה המלאכותית של היד.
למרות חוסר אישור מצד נטפליקס בקשר לפרטי השימוש שלה, הגלים עירומים מעוררים דיונים אודות האמינות המצופה מדוקומנטריים, סוג תוכן הניתן על אמיתי ונרטיב אמיתי. האפשרות שנטפליקס השתמשה בטכנולוגיית AI לצורך עיצוב תחושה של הצופים חודרת במיוחד, נתונה הציפייה לסיפור נאמנות בדוקומנטריים. "מה שעשתה ג'ניפר" עלתה לשידור ב- 10 באפריל, מזמינה את הקהל לפרש בין העוביד לאולי רומן ברמת AI.
התפשטות טכנולוגיות AI בתחום סיפורי הפשע האמיתי הפכה נושא לדיון משמעותי על ראשית ייצוג העובדים והנרטיב . בפרט, הסער שסביב השימוש של נטפליקס בAI בדוקומנטרי שלה "מה שעשתה ג'ינפר" מדגיש שאלות עיקריות ואתגרים מרכזיים בענף.
שאלות ותשובות חשובות:
1. מה השלכות האתיות של שימוש ב-AI בייצור דוקומנטרי?
שימוש בAI לחלץ תמונות בדוקומנטרים מאיים על סטנדרטים אתיים של אמינות ושקיפות בזירת הסיפור דוקומנטרי. מניפולציה של הראיות הויזואליות יכולה לבלבל את הקהל ולעורר דאגות כלפי תמיהות המידע שמוצג.
2. איך מציג תציר ממוצע את התחושה של הקהל לסוגת הפשע האמיתי?
הפייבר יכול לשנות את התצפית של הקהל על ידי הצצת התגובה הרגשית אל הסיפור, ואולי להוביל אותם לסכם בהתבסס על תוכן מניפולצי יותר מאשר אמת כמותית.
3. מהו ההשפעה האפשרית על הנושאים העוסקים בדוקומנטריות על פשעים אמיתיים כאשר משתמשים ב-AI כדי לשנות תמונות?
לאנשים המעורבים במעשה, כולל קורבנות, מרשעים ומשפחותיהם, יכול השימוש בAI לשנות את דמותם ולהשפיע על התצפית הציבורית אליהם, יכול לייבוא בנייד מייצג גזענות ופשע שנגרף.
אתגרים מרכזיים:
– תחזוקת תואר יתירתונית: שימוש בAI בדוקומנטרים של פשעי אמת מניח תחזוקת עיינים בעיקרונות עיתונאיים של דיוק, זכותות ואחריות.
– מאזן בין יצירתיות למגבלות אתיות: יצירתנים חייבים לנווט בין תרבות השימוש הייצוגי בטכנולוגיה תוך כיבוש גבולות אתיות כדי למנוע בימה של הפנים בהפתעה.
– אמון ציבורי: שמירה על אמון הקהל בסוג "דוקומנטרי יחיד" קרוב, שנראיות נדילה עובדה על ספק בנוגע לאמת של כיתת סיפור הדוקומנטרית כולה.
פולמוס:
– איתות מוחדל לטכנאות אמנותית: הגבול בין ביטוי יצירתי ותחתית עובדתית הוא עממי, עורר דיונים על כמה איתות אמנותי הוא שוסר בהקשר הפשע האמיתי.
– חוקיות של מתים: יכולות להיות להשלכות משפטיות אם תוכן מזויף נמצא כפי שהוא משקיע אי צדקה בצבאותם של אישים הכללו אל הדוקומנטרי.
יתרונות וחסרונות:
יתרונות:
– סיפור משודרג: AI יכולה לשמש לשדרוג הסיפור הויזואלי, מספקת חווית קשירה יותר.
– שחזור ושדרוג: AI יכולה לעזור לשחזור שציור איתות או צילום, משדרת איכות של חומרי ארכיון.
חסרונות:
– מופתע: המניפולציה המלאכותית עומדת בסכנה רצינית של הטעיית המציאות, היכולה להוביל למידע שקר.
– החשיביות של האתה אתי: תלות בAI יכולה להוביל למדרוך אתהי כלפי סליקת.
בטיפול בנושא זה, מקורות אמינים סביב השימוש בAI במדיה והשלכותיה האתיות שלהן כוללים מאמרי מחקר והנחיות מקצועיות מארגוני מדיה ועיתונאות. אם תרצה לחקור עוד, דומיינים אמינים כמו נטפליקס מציעים תובנות על התוכן שלהם, בעוד שהדיון על האתיקה של מדיה עשוי להימצא באתרים של ארגונים כגון עמותת הכתיבה הפרופסיונאלית . עם זאת, לקבלת נקודות מבט הכי עדכניות על AI בעיבוד ספציפי בקרוי יעילות עסקית ופרסום מקצועיים מהווים מקורות של מידע מאובטח בנושא זה ודיון.
The source of the article is from the blog publicsectortravel.org.uk