קוּבִיטִים, הרכיבים היסודיים של מחשבים קוּנְטּוּמִיים, מוציאים לפועל תשומת לב ניכרת בתחום הטכנולוגיה. מספר הקוּבִיטִים הפך למדד חיוני להערכת יכולות המחשבים הקוּנְטּוּמִיים. חברות בדרך כלל מתפארות במחשביהן הקוּנְטּוּמִיים במספר מסוים של קוּבִיטִים, כמו 30 או 300. ישנן גם תוכניות מתוחממות ליצירת מכונות עתידניות עם 30,000 קוּבִיטִים.
בזמן שהעקרון של הקוּבִיטִים מסנננת, הוא לא נושא ישיר. בואו נחקור את היסודות לרכוש הבנה טובה יותר של היישות האינטרסנטיות הללו.
בישון המחשבים הקוּנְטּוּמִי, קוּבִיטִים הם האנשקים של מידע. להבדיל מהמחשבים המסורתיים שנסמכים על המצבים הדו־ייתיים של 1 או 0, קוּבִיטִים יכולים להתקיים בסופּּוּת מרתפת, שפירושה שהם יכולים להסתפק בכמה מצבים בוּ-זמן. המאפיין ייחודי זה מאפשר לקוּבִיטִים לדמות מערכות מורכבות ולאֲבטח עתידיות.
אם אנו מנסים לדמיין קוּבִיטִים במובנה פיזי, אנו יכולים להתייחס למחשב קוּנְטּוּמִי של Google משנת 2019, בוּ קוּבִיטִים היו בכ-0.2 מ"מ. מובהק הוא הכיוון הזה מהמרכיבים המדידים שנמצאים במעבדים מסורתיים כמו iPhone 15 Pro, שתיד אשר קשי מיליונית מ"מ.
בנושא ארכיטקטורת חומרה, קוּבִיטִים מורכבים בדרך כלל מחומרים סופר-הולדוּתיים כמו שילוב של מתכות אלומיניום וניוביום. זה שונה מהסיליקון והגרמניום חומרי חצמור המשמשים במצבי החומרי נגינה.
בגידול בנייס, יכול להיות שמהרכיבות המדידיות של מחשבי הקוּנְטּוּמִים יש הרבה פחות קוּבִיטִים משאת אודות מיליארדי המרכיבים שבמחשבים מסורתיים. אולם, כוחם של קוּבִיטִים יכול להיות מדהים כאשר מנצלים אותו בצורה נכונה. לדוגמא, טוענת Google שמחשבה הקוּנְטּוּמי של 54 קּביטִים פתר משימה בודדת תוך 200 שניות שהיא לוקחת 10,000 שנה למחשב סופית של IBM. IBM, מצד שני, הודיעה על תכניות לבניית מחשב קוּנְטּוּמִי עם 1,000 קוּבִיטִים ואף מודל עתידי עם 100,000 קוּבִיטִים.
קוּבִיטִים שונים הרבה מקטנוּתֵ קּלָסִיּקִיּות, שהן היחידות היסודיות של מידע במחשבים מסורתיים. במועדה שקטנות הייכולי לייצא הם באוּדותים 1 או 0 בלבד, קוּבִיטִים יכילו לייצא שברים משני המצבים בוּ-זמן, בשום תודה לעקרון {
תמיד הרחבתם של האופציות מאפשר למערכות בהן מבוססי קוּבִיטִים לתפעל כמות יותר מורכבת באופן אקספוננציאלי לע׳ל מילידה מאוחרת מאחרי כך לשימוש מפיק.
The source of the article is from the blog bitperfect.pe