מחקר אחרון שבוצע על ידי אוניברסיטת מישיגן באמצעות הבינה המלאכותית ומידע ממדיה חברתית הציג אור על נפיצות הספקיות לאמידה של שינויי האקלים בארצות הברית. בניגוד לראיות מדעיות מעירות שכר ושטות הגורסת כדי שממצב נמעך של כח האמידה לשינויי האקלים מחדל לשווא. כמעט 15% מהאמריקאים מכחישים את ריאליות השינויי האקלים.
המחקר ניתח נתוני Twitter מהתקופה בין 2017 ל־2019 והשתמש באלגוריתמים של הבינה המלאכותית כדי להבין כיצד טעויות מידע אודות שינויי האקלים מתפשטות במדיה החברתית. זיהוי משפיעים עיקריים, כאשר הנשיא הקודם דונלד טראמפ משמש תפקיד מכריע בעיצוב ובחזית את דעת הקהל הרחב בנושא זה.
במקום לסמוך על סקרים מסורתיים, אשר יכולים להיות יקרים וסוחפים זמנית, מחקר איזלה על אלגוריתמים של הבינה המלאכותית כדי לסווג יותר מ־7.4 מיליון ציוצים מחוצבים גיאוגרפית לתאגידים "בעד" או "נגד" שינויי אקלים. נמפים ברמות המדינה והמחוז הגלו דפוגרפים גם גיאוגרפיים וגם דמוגרפיים קיומים בלתי־כרוכים בשלילה העריכה של שינויי האקלים.
מדהים לראות שהמחקר גילה שתנות בין האמידה לשינויי האקלים באורח שונה במדינות. בעוד שתוחלת השיעור כולל בקליפורניה לא מעל 12%, מחוזות מסוימים, כמו מחוז שסטה, יש צוות ל־52%. בצורה דומה, בטקסס, הממוצע של אנשי סכל הוא 21%, אולם זה משתנה מ־13% במחוז טראוויס ל־67% מתוך המחוז המטריד הוקלי.
אתחולת פוליטית הופעלה כאחד מגורמי ההשפעה המרכזיים בקביעת הדעות המאמינות בשינויי האקלים. המחקר גילה קורלציה חזקה בין לוחמי הרפובליקה לסכל שינויי אקלים. כמו כן, גילה קשר בין סכל שינויי האקלים ובופזת דמיון נמוכים של החיסון המבוקר, שהם מציינים סכל רחב של המדע.
המחקר גם הדגיש את התאוצה של הלת במדיה החברתית כאשר סכלי שינויי אקלים ומאמינים עוסקים בעיקר בתוך הקהילות שלהם, בחלק בלבד, ללא השקט דיונים ענייני והחלמת מבט ביניהם. הדביקות את היבטים קיימים ומנעה את החלפת הניסים המגוונים.
תוך כדי שמעת מדיה חברתית במשימה לשמש תפקיד מכריע בעיצוב דעת הקהל הרחב, יש להכריע בשמה השפעה שחולקת ההבנות המשמעותיות שלנו בנושאים רגישים כמו שינויי האקלים. מאמצים כדאיים לגשת לגשר החסר בישוב נקודות מקוף ולעודד דיונים מבוססי ראיות, על מנת להתמודד באופן אפקטיבי עם אתגר חברתי זה.
שאלות נפוצות:
1. מה חשף המחקר האחרון של אוניברסיטת מישיגן על ספקנות שינויי האקלים בארצות הברית?
המחקר מצא כי כמעט 15% מהאמריקאים מכחישים את ריאליות שינויי האקלים, למרות הראיות המדעיות המשקפות אותם.
2. איך החוקרים ביצעו ניתוח הנתונים למחקר זה?
החוקרים ניתחו תעודות מ־Twitter מהתקופה בין 2017 ל־2019 באמצעות טכניקות של בינה מלאכותית כדי להבין כיצד המידע המשקף שציפית ביוגראפית על שינויי האקלים מתפשט דרך מדיה חברתית.
3. מי הוגדרו כמפיעים מרכזיים בעיצוב דעת הקהל לגבי שינויי האקלים?
דונלד טראמפ הנשיא הקודם הוגדר כמפיע מרכזי בעיצוב וקידוח הקהל בנושא שינויי האקלים.
4. מה השיטה שעל פי היא סוויבטה הציוצים "בעד" או "נגד" שינויי האקלים?
במקום להסתמך על סקרים מסורתיים, החוקרים השתמשו באלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי לסווג מעל 7.4 מיליון ציוצים מובנים גיאוגרפית כ־"בעד" או "נגד" שינויי אקלים.
5. מה חשף המחקר לגבי האמידה בשינויי האקלים במסגרת בתי המדינה?
המחקר גילה שהאמידה בשינויי האקלים כללה שונתה בדרך גדולה במכונות. לדוגמה, בקליפורניה, אחוז הסכילים עומד פחות מ־12%, אך במחוזות מסוימים, כמו מחוז שסטה, אחוז ההכחשה הוא גבוה כמו 52%.
6. אילו גורמים גילה המחקר כמשפיעים על האמידה בשינויי האקלים?
שיקוף פוליטי, בין היתר בהיותם מצביעים רפובליקאים, נובע שיקול משמעותי בהכרעת דעות לגבי שינויי האקלים. קשר גילה
The source of the article is from the blog mendozaextremo.com.ar