תקציר: מחקרים ראשונים מראים שדגמי חיזוי המופעלים על ידי האינטיליגנציה המלאכותית בתחום הפסיכיאטריה הראו דיוק בתוך הניסויים שנערכו לאקראיות, אך כשיש להם לחזות מחוץ להקשרים הספציפיים ההם, הם נכשלים בספקנות החיזוי. המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קולן ומאוניברסיטת יייל, מדגיש את טבעם החשוב ביותר של דגמי חיזוי לתלות בהקשר המקומי הזה. אף הכנסת מידע מניסויים שונים לא שיפרה את יכולות החיזוי של הדגמים. המחקר, שהתמקד בפסיכיאטריה בדיוק, שואף לנצל דגמים של AI לטובת טיפולים ותרופות אישיים. אך הממצאים מראים כי עוד מחקר נדרש כדי לשפר את היכולת להכליל ולהעמיד למבחן את הדגמים האלה לשימוש קליני יומיומי.
על פי יוסף קמביטץ', פרופסור לפסיכיאטריה ביולוגית, המטרה היא לטפל במטופלים עם בעיות בריאות הנפש בצורה יעילה יותר באמצעות דגמים של AI. אולם, המחקר מדגיש את הצורך להוכיח את אמינותם ובטיחותם של הדגמים בהקשרים ומיקומים שונים.
צוות המחקר מודע לכך שהיכולת המוגבלת להכליל של דגמים של AI אלו מהווה אתגר משמעותי למעשה הקליני. הם האמינו שנדרשים עוד חקירות הכוללות קבוצות מטופלים ומערכי נתונים גדולים יותר על מנת לשפר את הדיוק הכללי והישומים של דגמים של AI בפסיכיאטריה.
כאשר הביקוש לטיפולים ממוקדים ותרופות אישיות ממשיך לגדול, ממצאי המחקר הזה מדגישים את חשיבות טיפוח המגבלות של דגמים של AI בטיפול פסיכיאטרי. על ידי ניידת חקירות מקיפות יותר ומשפרת את הדגמים, ניתן לממש את הפוטנציאל להתקדם בתחום הפסיכיאטריה המדויקה.
The source of the article is from the blog radardovalemg.com