Roman Remberפיזה, 14 בספטמבר 2024 – השיח על אינטליגנציה מלאכותית מתפתח, תוך הדגשת הצורך ברגולציה חזקה כדי להתמודד עם מידע שקרי ולשמור על ערכים דמוקרטיים. בכנס אפיפ 2024 שנערך בבית הספר סנט'אנה בפיזה, חבר בפרלמנט האירופי ברנדו בניפאי פירט את משמעות החוק החדש שנקרא AI-Act. רגולציה זו שואפת להבטיח כי טכנולוגיות AI ישרתו את האינטרס הציבורי תוך מזעור סיכונים חברתיים פוטנציאליים.
בניפאי הדגיש כי אירופה מובילה מסגרת מקיפה, ומדגיש כי אינטליגנציה מלאכותית חייבת להתאים לעקרונות דמוקרטיים. המטרה העומדת בבסיס היא לפתח מודל חברתי שבו AI משפר הזדמנויות ומגן על אוכלוסיות פגיעות. בהתמודדות עם תחרות עולמית, במיוחד מהגורמים בסין ובארצות הברית, אירופה שואפת להגן על היצירתיות האנושית ולחזק את האמנים בתנאי משא ומתן הוגנים עבור יצירותיהם.
הסכנות הפוטנציאליות בשימוש ללא פיקוח של AI מבעיות שאלות לגבי הבחנה בין תוכן שנוצר על ידי AI לבין יצירתיות אנושית אותנטית. בניפאי הדגיש את הצורך בשקיפות כעיקרון מרכזי בהתמודדות עם מידע שקרי. הוא הציע פתרון טכני שכרוך במערכת תיוג בלתי נראית לתוכן שנוצר על ידי AI, המאפשרת למשתמשים לבדוק את האותנטיות שלו באמצעות המכשירים שלהם.
בסופו של דבר, השאיפה של הפרלמנט האירופי היא לחזק את הסטנדרטים האתיים בשימוש ב-AI, ולוודא שהרגולציות מקדימות בהתמודדות עם אי-שוויון תוך חיזוק הקהילתיות החברתית. על ידי העדפת אמצעי רגולציה על פני קודים אתיים סובייקטיביים, אירופה שואפת ליצור מסגרת ברת קיימא שמקדמת את האינטרס הציבורי בעידן האינטליגנציה המלאכותית.
פיזה, 14 בספטמבר 2024 – הדחיפות לרגולציה מקיפה של אינטליגנציה מלאכותית באירופה מודגשת על ידי מגוון של גורמים אתיים, חברתיים וכלכליים. עם כינוס של מחוקקים אירופים לחיזוק ה-AI-Act, צצה שאלה דחופה: כיצד יכולה אירופה להבטיח שטכנולוגיות AI לא רק שישגשגו אלא גם יעשו זאת תוך הקפדה על ערכים דמוקרטיים וזכויות אדם?
אחת האתגרים המרכזיים טמונה בהגדרת מהו "מערכת AI בסיכון גבוה". ה-AI-Act מסווגת את יישומי ה-AI על סמך ההשפעה הפוטנציאלית שלהם, אך קביעת הקריטריונים לסיווג נותרה שנויה במחלוקת. זה כולל דיונים סביב טכנולוגיות זיהוי פנים, שיטור חיזוי ואלגוריתמים המשפיעים על החלטות תעסוקה. מבקרים טוענים כי ההגדרות הנוכחיות עשויות להוביל לפרשנות רחבה מדי או צרה מדי, מה שמשפיע על היעילות של הרגולציה.
בנוסף, ה-AI-Act שואפת לקדם לא רק שקיפות אלא גם אחריות. חובות חוקיות למפתחים ולמשתמשי AI מוצעות כדי להבטיח שסיכונים נבנים באופן פעיל וכי קיימות דרכים לפיצוי כאשר נגרם נזק. זה מעלה שאלות בסיסיות לגבי האם מנגנוני האכיפה חזקים מספיק כדי להרתיע אי-ציות ואיך ניתן לפקח על מערכות AI לאחר ההשקה.
יש גם את המחלוקת סביב התחרותיות הבינלאומית. כאשר אירופה קובעת רגולציות מחמירות ל-AI, קיימות חששות כי אמצעים כאלה עשויים לרמוס חדשנות או להוביל לפיתוח AI באזורים פחות מוסדרים. החשש הוא שכשאירופה מעניקה עדיפות לסטנדרטים אתיים, היא עלולה להיתקע מאחור ביחס לארה"ב ולסין בפיתוחים טכנולוגיים ובאפשרויות השקעה.
מצד החיובי, ה-AI-Act מקדמת את האמון הציבורי בטכנולוגיה. על ידי העדפת זכויות אזרח ושקילות אתיות, אירופה יכולה להקים את עצמה כמובילה בפיתוח AI אחראי. גישה זו עשויה לעודד עסקים לאמץ שיטות טובות ולשלם במחקר המכוון לפתרונות AI אתיים, ובסופו של דבר לשפר את המעמד הגלובלי של אירופה.
עם זאת, חסרון עיקרי כולל את העומס הפוטנציאלי על סטרטאפים וחברות קטנות. הציות לרגולציות מורכבות עשוי להסיט משאבים מהחדשנות. חברות קטנות עשויות להתרגש לעמוד בעלויות הציות, מה שעשוי להחמיר את השוק בין שחקנים גדולים עם האמצעים לספוג הוצאות כאלה.
לסיכום, הדרך של אירופה לרגולציית AI מלאה בשאלות ואתגרים משמעותיים. חיוני לאזן בין פיקוח אתי לבין התקדמות טכנולוגית, כדי לוודא שהרגולציות לא חונקות את היצירתיות תוך קידום של סביבה דיגיטלית בטוחה ודמוקרטית. אתגרים מרכזיים כוללים הגדרת קטגוריות סיכון, אכיפת אחריות, שמירה על תחרותיות על סקאלה עולמית, ותמיכה בחברות קטנות בהקפדה.
בהסתכלות קדימה, הצלחת ה-AI-Act תהיה תלויה בכיצד בצורה אפקטיבית אתגרים אלו ייחשבו. בעוד אירופה עומדת בצומת של חדשנות טכנולוגית וממשלה אתית, הדרך לעבר מסגרת דמוקרטית לרגולציה על AI נשארת חיונית, לא רק לאירופים, אלא גם כדגם לעולם.
למידע נוסף על יוזמות אירופיות בנוגע לרגולציה על AI, בקרו ב- הנציבות האירופית.
