עידן של הבטחה טכנולוגית נפגש עם טורמו הכלכלי:
בשנות ה-90, חווי תעשיית הטכנולוגיה רימונדה כמו שוק המידע הנוכחי. בעקבות שעות ריבית נמוכה והבטחות גבוהות לרווחה, קמו מספר חברות נפסלות טכנולוגיות, שזכורים בגלל המגמה הנוכחית של AI. אך הבועה של dotcom נפצעה, והביאה להפסדים עצומים ולירידה אחר כך של מספר חברות.
עלייתה ונפילתה של סיסקו:
בשיא הבועה של dotcom במרץ 2000, עלתה סיסקו על מיקרוסופט והפכה לחברה העשירה בעולם בערך של 500 מיליארד דולר. יש לציין כי בזמן שהבועה נפצעה, עלתה סיסקו פסולה ב-20%, דומה לאיומות הנראים בתעשיית AI כיום.
לקחים מההיסטוריה:
בועות שוק אינן תופעה חדשה; הבועה של dotcom, קריסות שוק הדיור והשפלות תנועות הכספים מדברות כולן על כך. בעוד טכנולוגיות AI מחזיקות מאפשרות בלתי נתפסות, הערכים הלא ריאליים והדגמים העסקיים שאינם מוכחים מחזיקים קרן לקריסות שוק מוקדמות.
הדילמה של AI:
על אף הפלצורה הסובבת חברות AI, הרבות נאבקות במהפכה אמיתית במוצרים חדשניים ורווחיים. עם דגש על הבטחות גדולות וזרימת הון מתון, תעשיית ה-AI מוצאת את עצמה בסיכון ללכת בדרך ההיסטורית של בועות שוק קודמות.
הוועידה האתית:
הסמכת AI על כמויות גדולות של נתונים מעלה שאלות על זכויות רכוש רוחני. חברות המסמכות תוכן מהאינטרנט ללא שקפי זכויות עותק מתחזקות באתגרים משפטיים, ומרמזות על קונפליקט רותח בין ענקי טכנולוגיה ויוצרי תוכן.
העתיד הבלתי מוחלט:
כאשר הנוף של ה-AI מתפתח, השקפת העימות בין מונופולים טכנולוגיים ובעלי זכויות רוחניות מדגם על צורך בגישה מאוזנת. התוצאה של תהליך הקרב הזה תקבע עיוות הפוליטיקה המוחלטת למענה על מונופולים טכנולוגיים, או על פתיחת עידן חדש של אחריות בתעשיית AI.