המירוץ הטכנולוגי לשליטה בבינה מלאכותית יוצרת מתקדם, והיקף היתרונות הכלכליים הוא גדול מדי כדי להתעלם ממנו. נקודת ראש בתחום זה היא ארצות הברית, שמובילות כיום, בחלקם בזכות דגם AI מוכר שלטענה רחבה כמו GPT-4, DALL-E 3, ו-Gemini Advanced. בינה מלאכותית יוצרת מחזורית כוחתי והיא מרכז תשומת ליבם של מדינות ועסקים המתמודדים על השם בפיתוחה.
המטרה הגדולה של סין בנוגע לבינה מלאכותית היא להפוך למעצמה אחת בתחום זה עד שנת 2030, תוך השקעות כבדות במחקר ופיתוח עם תוכניות "תוכנית פיתוח בינה מלאכותית של הדור החדש". לכן, המסע של סין בתחום הבינה המלאכותית נתקל באתגרים, כמו דאגות אתיות בנוגע ליישומי שקיפות ופרטיות נתונים, שהביאו לאמצעים מוגבלים ממדינות המערב.
מערכת הבינה המלאכותית בסין<חוות סיוע פנימית, בעיטורים של תקני אנטיטראסט ואבטחת מידע, וחיצונית, כמצויין במגבלות הממדינות המאחרות לייבוא של שבבי מחשב מתקדמים אוו איווי כמו Nvidia ו-AMD. המגבלות הללו כוללות גם אפשרויות הגבלות על דגמים אבטחניים פרטיים.
למרות המכשולים הללו, חברות סיניות כמו אליבאבא קלאוד וביידו מתקדמות, כפי שמוצג על ידי המספר הגובר של משתמשים בשיחות של הבוטים שלהם. עם זאת, חוקרים במדינה מסריחים על הפער של מספר שנים מאחורי עמיתייהם האמריקאיים בתחומים מסוימים.
בסף, ברמת מחקר בתחום הבינה המלאכותית, סין מובילה במאמרים מדעיים על גבי מספר שדות מתקדמים. הניתוח מראה שאקדמיה הסינית של המדעים מונחה בראש, ואפשר גם כאשר נמקדים במאמרי תעוזה מאוד, כי הקהילה הטכנולוגית של סין תמשיך להפיק מחקר משפיע, במיוחד בתחום הראיית מחשב.
עם זאת, עם ארצות הברית שומרת על היתרון שלה ושולטת בייצור של מאמרים מדעיים משפיעים וביישומים של חדשנות בתחום הבינה המלאכותית. בארצות הברית מוציאות אל הפועל כישורי AI הטובים בעולם, וארצות הבת נהנות מהצרופות שלה בתחום החינוך הגבוה, תרבות של חדשנותות ומגזר פרטי מתיפ.
לסיכום, למרות ההשקעות המשמעותיות של סין בפיתוח הבינה המלכותי נביעה מתוך יתרונות עצומים שהמשכן הטכנולטי של ארצות הברית והגישה לנתונים שלה. מירוץ לשליטה בתחום הבינה המלאכותית נשאר פתוח, עם שתי המדינות שמרות להוביל בעקבות לפרש בתחום זה.