גילוי חדשני בתחום האמצעי המופעל במקרה גרפי היפרריאליסטי נותנ לנו עד עתה ממוקד חדש לצפייה בעולם האיור הצבעוני האייקוני של סימפסונים. האנימציה האהובה כבר עשורים נהיתה חלק מהתרבות הפופולרית, המציגה את הטעויות הקומיות של משפחת הסימפסונים הקרובה ומגוון של תושבי ספרינגפילד. הדמויות מהסרט, בהופעה אחת או כמשתנות קבועות, השפיעו בעומק על הקהל והפכו לכה נפוצות כגולשי חלק מההמציא.
מאחר שנופשר בזמנים אחרונים למעריצים ששהו בהשתדלות, לא רק להצפין את מראהם של הדמויות הקריקטיזטית, אלא גם לסמוך על הדמיון שלהם. התקדמויות בבינה מלאכותית מאפשרות כעת להפוך תיאורי טקסט כתוב לתמונות חיוניות בדיוק מדהים. הטכנולוגיה הזו העניקה לדמויות תחושה חדשה שממקינה בקהלות מסביב לעולם.
הדמות האחרונה שקיבלה את השדרוג למאיומית הממציאה היא אמאו של מילהאוס, לואאן ואן האוטן. ידועה בשיערה הקצר והכחול עם קרצוניות ומשקפיים איקוניים – מאפיינים סמליים של שושלת ואן האוטן – הדמות המיוצרת בעזרת AI משמורת על אותם מאפיינים ייחודיים בזמן שמציגה אותם בצורה כמעט אמיתית למדה.
זה אינו הפעם הראשונה שAI חדשנה שידו של הסימפסונים בסגנון יותר מוצלח. דמויות מיוצגות באמת מדמויות הראשיות של הסופר, כמו גם דמויות צדדיות אגדיות כמו נד פלנדרס ואדון ברנס, נרכבו בעבר. האוסף מציג תצפית מלהרות את האנימציות האלו לחיים, משטחת את השילוב של טכנולוגיה ואומנות אשר AI יכולה להשיג. משתמש בשם Crows_HeadIC ברדיט הרווח לאופן הנוגע במגמה זו בחלוקת האוסף שלו בכותרת "אני חושב על הסימפסונים מהחיים האמיתיים," החוקר תחום מעבר למסכים שטופח אותנו לממד יותר קטן.
השילוב של טכנולוגיה בעניין שיכולתי לתחום לו עבר את הכיוונים היישומים לביטוי אמנותי ובידורי, כפי שרואים בשיפות ההיפרריאליזטית של לואאן ואן האוטן מהסימפסונים. עם היסטוריה משנת 1989, "הסימפסונים" הנן אחת מסדרות הטלוויזיה הארוכות ביותר הנצפותיים עד תאריך היום, וההשפעתה על התרבות הפופולרית רבה. דמויות כמו לואאן, גם אם לא מרכזיות של התצוגה, תורמות לשטיח העשיר המעביר את היד קהלי אוהדים.
התקדמויות בבינה מלאכותית, במיוחד בתחום הלמידה עמוקה, הובילו ליצירת כלים כמו אסתרוטו אנטגוניסטיים מוליים גנרטיביים (GAN). GANs ודגמים AI אחרים יכולים לקחת תיאורי טקסט ולהפוך אותם לתמונות ריאליסטיות, והביאו את ההקיאה הממושכת של לואאן סברות כמוסבר. למרות שלא עלו באופן פירוטי במאמר, אפשרויות כאלו ל- AI מעלות שאלות רלוונטיות בנושא האיכות וגם אתגרי הזכויות יוצרים.
פולמוס עיקרוני הסובב אל תוך תוכן שנוצר במערכת הוודאי מהשקפה מקורית ותוכן מהול מכלי. המבקרים טוענים ש- AI מאיימת על הזכויות של בעלי זכויות יוצרים מקוריים, הנמסרים לוסיות טוענות שהיא משמשת כהארכת שולי של יצירתיות אדם. חלקם אנו גם בעיית האם יצירות יכולות לאמץ בקרה על זכויות יוצרים.
ייתרונות הופעלת AI ליצירת דמויות היפרריאליסטיות כוללים:
– חדות באומנות ובידור בהצעת גישות חדשות לדמויות מוכרות.
– יעילות בזמן ובעלות בייצור תוכן חזותי מורכב.
– ייאוש מופתי להתאמת הפנים של מדורים לקהלי יעד מסוימים על ידי עיצוב תצוגות מותאמות באמצעות AI.
להיפך, החסרונות הם מרכזיות וכוללים:
– מערכי חשש שקשורים לשימוש גזעט בדמויות בשיורי הזכויות, בהובלה שאלות בידור על קנסנט זכויות וקנסנט יוצרים.
– השפלה פוטנציאלית של יכולות אמנותיות מסורתיות ותהליכים.
– אפשרות לדיפייקים שנעשים בשקר או במיוצגים לא מורשים של אנשים.
מענין המורשה, כאשר קשורים הלינקים העיקריים לדגמים הנוגעים בבינה מלאכותית ולציין שלה עם יצירתיות:
– DeepMind לקבלת תובנות לחקר AI מתקדם.
– OpenAI להתקדמויות בכלים מהסוגה שבהם בשימוש כגם GPT (טקסט) ו-DALL-E (תמונות), שעשות ליצור תמונות ממותרדות לתיאורי טקסט.
בסיכום, אף שכישורי עלה לשחזר ולמחושב את הדמויות מהופעות פופולאריות כאו מייצג בדרך ההיפרריאליסטי מסתמן, היא מאוד חשוב להמשיך את הדיון בשאלות החשובות והאתגרים לשקל גם את את יתרונות והחסרונות של למיחזו מובש של התקדמויות טכנולוגיות כאלו.