התפתחות המובילה של AI כאמצעי ייצור

התפתחות טכנולוגית עצבת העתיד של העבודה

עבודתו של קרל מרקס הדגימה את היחס הדיאלקטי בין "כוחות הייצור" ו"יחסי הייצור", ומתמקדת בעיקר בתפקידם של "עבודה" ו"אמצעי הייצור". עם התקדמותנו מעבר למאה ה-19, אחת מהנבואות המרכזיות של מרקס התבררה: המדע והטכנולוגיה הפכו לכוחות ייצור ישים, וכך הם מפחיתים באופן משמעותי את התלות שלנו בזמן ובכמות של עבודה.

עליית הכלכלה הידעית והשפעת המודעות המלאכותית

במחצית השנייה של המאה ה-20, נולד מונח "כלכלת הידע" על ידי כלכלנים כמו פריץ מצלופ ופיטר דרוקר, סימן לשילוב בין כלכלה וידע דרך השימוש במדע וטכנולוגיה בייצור ובעסקים. חשוב לציין כי המודעות המלאכותית (AI) זינחה ככלי חדשני במסגרת זו, מדרגת את החדשנות באופן משותף ומעלה על תפיסות אשר בנוגע לביטחון העבודה.

מחקר של ענק המחשבים IBM מציע כי עד שנת 2030, למעלה מ-70% מאפליקציות תוקנן על בסיס יסוד מודעות מלאכותית. שלושה מרבית מנכ"לים מאמינים כי היתרון התחרותי אתם בעתיד יסתמך על שליטה בטכנולוגית מודעת מראש. חברות ענק וחברה קטנה כאחת משקיעות מיליארדים במודעות מלאכותית, וזה מפעיל סיבוכים גדולים בתחומי העבודה כמו בעיריות הטכנולוגיה כמו בעמק הסיליקון.

אוטומציה והמרת כוח העבודה

כשהדיגיטציה מתקדמת מקבלת אונקיים, עסקים יהיו ברשותם את היכולת לחשוף את הפוטנציאל של כוח העבודה שלהם דרך המודעות המלאכותית, שממשיכה ליצור הזדמנויות חדשות המיושרות עם היתרונות האישיים והעסקיים. אך ההתקדמות הזו באה בעלות, כי כ-300 מיליון עבודות במשרה מלאה ברחבי העולם עשויות להיות בסיכון עקב עלייתה של המודעות המלאכותית, עם הכוונה לעובדים חרוטים בלבן תמונת הסיכון הגבוהה ביותר.

המודעות המלאכותית ומקומה בעולם של מחר

למרות המפחיד שמקיף את האוטומציה, המודעות המלאכותית נחזה בעיקר דרך עדשה חיובית, וצפויה לשחרר עובדים משלטי הזמן, ההגבלות הפיזיות והנפשיות. השחרור הזה יאפשר לאישים להתמודד עם בעיות גלובליות מורכבות כגון משברי אקלים ובעיות בריאות, ומתייחס לכך כי עד שנת 2027, כ-43% מהמשימות התפקודיות של משרות יכולות להיאוטומט, ובכך למתן לבני אדם זמן נוסף ללמידה, לפיתוח, ולניסיון ביישות אישית.

העומס על אתגרים אתיים בעידן השולט בו מודעות מלאכותית, 2024 מוכן להיות שנה מפתח להקמת רגולציות בתחום המודעות המלכותית, הבוטחות במאזנים של התקדמות טכנולוגית באחריות מוסרית.

The source of the article is from the blog trebujena.net

Privacy policy
Contact