בספטמבר 2024, מיאנמר ספג שיטפונות הרסניים שנגרמו על ידי טייפון יאגי, מה שגרם לפינוי מאות תושבים לאחר שהנהר סיטאונג overflow, והציף שלושים כפרים בטאון גו. בין הכאוס, שני תמונות גנריות של AI של פילים לכאורה תקועים בעצים זכו לתשומת לב רבה במדיה החברתית.
למרות השיתוף של ויזואלים מוזרים אלו, אנשים הקשורים ליצירתם הבהירו שהם אינם מייצגים אירועים אמיתיים. פוסטים בקבוצות פייסבוק בורמזיות שונות טוענים כי פיל נתקע בעץ לאחר שהמים נסוגו. התמונות המטעיות התחילו להסתובב בעקבות האסון הטבעי שגבה את חייהם של 419 אנשים במיאנמר בלבד.
בדיקות ראשוניות גילו שהתמונות originated מקהילות פייסבוק שמתמקדות באומנות גנרית של AI. התמונה הראשונה נוצרה על ידי ינקה סנבירטנה, שאישר את השימוש שלו בטכנולוגיית AI. באופן דומה, טאטארט טרינרונג, יוצר התמונה השנייה, ציין שהוא השתמש בתוכנית הדור ההכנה Dall-E 3 לציור.
ניתוח נוסף של התמונות גילה מספר אי-סדרים ויזואליים, סימן מובהק למניפולציה של AI. בעיות כמו אלמנטים מטושטשים ותאורה לא מסונכרנת הצביעו על זיוף דיגיטלי. התמונות המטעיות הללו משמשות תזכורת בולטת לפוטנציאל למידע שקרי בזמנים של משבר, ומדגישות את הצורך בבחינה ביקורתית של מה שאנחנו נתקלים בו באינטרנט.
הבנת השפעת אמנות AI ומידע שקרי
בעידן הדיגיטלי של היום, הופעת תוכן שנוצר על ידי AI שינתה את הדרך בה אנו צורכים ומשתפים מידע. עם זאת, לא כל התוכן הזה מדויק או אמיתי, במיוחד במצבים קריטיים כמו אסונות טבע. המקרה האחרון במיאנמר, שבו אומנות AI מטעית הסתובבה לצידם של טענות על שיטפונות, משמש כדוגמה חשובה. הנה כמה טיפים ועובדות מעניינות הקשורות לניווט במורכבות המידע באינטרנט, שיכולות להיות מועילות בחיים, בעבודה ובחינוך שלך.
1. אמת לפני שיתוף: אחת מהלקחים החשובים ביותר מהמקרה של השיטפון במיאנמר היא הצורך באימות לפני שיתוף תמונות או מידע באינטרנט. תמיד בדוק את מקור התוכן וחפש מקורות חדשות אמינים שמאשרים את האירוע. חיפוש הפוך לתמונות יכול גם לסייע לחשוף את מקורות התמונה.
2. הבנת יצירת אמנות AI: היכנס למושג של איך נוצרת אמנות AI. תוכניות כמו DALL-E 3 ו-Artbreeder יכולות לייצר ויזואליים מדהימים; עם זאת, התוצרים שלהם לרוב אינם מבוססים על מציאות. ידוע שהתמונות שנוצרות על ידי AI לא בהכרח מייצגות אירועים אמיתיים ונתח כיצד הם מתאימים להקשרים אמיתיים.
3. פיתוח כישורי אוריינות מדיה: אוריינות מדיה היא היכולת לגשת, לנתח, להעריך וליצור מדיה בצורות שונות. בתי ספר ומקומות עבודה יכולים להפיק תועלת מהכנסת הכשרה באוריינות מדיה לתוכניות הלימודים או הסדנאות שלהם. זה מצייד את הפרטים ביכולת להבחין במידע מטעי יותר ביעילות.
4. מצא קהילות מהימנות: השתתף בקבוצות מדיה חברתית או פורומים שמתמקדים בבדיקת עובדות ושיתוף מידע מהימן. ההשתתפות בקהילות שמוקדשות לאמת יכולה לסייע להקטין את הפצת המידע השקרי ולעודד תרבות של אחריות.
5. הדגש חשיבה ביקורתית בחינוך: על בתי הספר לעודד את התלמידים לחשוב באופן ביקורתי על התוכן שהם נתקלים בו. משימות שכוללות דיונים קבוצתיים על אירועים עכשוויים ועל האמיתות של טענות ברשתות חברתיות יכולות לקדם מעורבות ביקורתית עם מידע.
עובדה מעניינת: האם ידעת שהתמונות שנוצרות על ידי AI יכולות להציג אנומליות ויזואליות ייחודיות, כמו צללים לא טבעיים או פרספקטיבות מעוותות? להיות מודע לסימנים הללו יכול לעזור לך לזהות ויזואלים מטעים. ככל שטכנולוגיית AI ממשיכה להתפתח, הבנת הנואנסים הללו הופכת לחשובה עוד יותר.
התעדכן: התחבר למקורות המספקים עדכונים על שלמות נתונים וההשלכות של AI במדיה יכול לשפר את המודעות שלך. אתרים כמו FactCheck.org ו-Snopes מציעים כלים ותובנות לניהול המים העכורים לעיתים של מידע באינטרנט.
לסיכום, המקרה במיאנמר מדגים את הצורך הדחוף להיות ערניים באינטראקציות הדיגיטליות שלנו. על ידי חידוד הכישורים שלנו באימות, חשיבה ביקורתית ואוריינות מדיה, אנו יכולים להגן טוב יותר על עצמנו ועל הקהילות שלנו מפני מכשולי המידע השקרי, במיוחד בזמנים של משבר.
The source of the article is from the blog anexartiti.gr