Roman Remberעליית הבינה המלאכותית הביאה איתה את מגוון הקשיים האתיים והמשפטיים בנוגע לשימוש בחומרים נכתבים לצורך הכשרת הטכנולוגיה. נקודות מבט שונות תורמות לשיח התובלל, עם חוסר הסכמה ברורה עד כה.
ההתקדמויות של Microsoft בטכנולוגיית הבינה המלאכותית הביאו אותם לעתירה בעניין מחלוקתי זה. מוסטפא סוליימן, מוביל המחלקה, הביע לאחרונה את הרעיון שתוכן אשר זמין בחינם ברשת יכול להימשך על ידי כל אחד, ובכך יהווה שימוש הוגן.
טופסת שאלה קשורה, הוא הבהיר כי תוכן המועלה לרשת ניתן לשימוש חופשי, העביר, והנתפס בשיתוף פעולה חברתית לא מפורטת.
הצהרה זו במיוחד מרתקת, במיוחד עם כל הלחץ המשפטי בדומיין לא תקני הזה. למרות הפגיעות הנראות בטענה זו, נראה כי הם תומכים בהם כתוקף וצודק.
זו ידועה כי מהראהרה שמייצרת זכות יוצר, היא מיד מכניסה אותו תחת הגנת זכויות יוצרים ושיתוף פעולה באיכות או שמירה על הזכויות הללו באופן אוטומטי. להפריד מהזכויות הללו דורש לאח"כ ניהול מנהלי שונה.
לפריון הטענות של סוליימן שקיום חוקי הוא כללי, חוקים מסוימים שולטים על זה. אנו סופגים במקרה סותר גישה אותו יציג בבית משפט, יש לבדוק את השפעת שימוש בנתונים על הזכויות של בעל היוצר.
למרות שחברות תמיד תבקש ערימה בפריון הזה בדמי אמונה, אין כאן לעשות עד סוליימן, שתמיד מחלק מידע שגוי כדי להגן על התרגילים של החברה.
מהומה המתרחשת בעימות האתי סובב השימוש בתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית, ישנן שאלות מרכזיות שצריך לטפל בהן:
1. מהן גבולות השימוש ההוגן בעת פרוש של חומר נכתב באמצעות השתמשות בבינה המלאכותית?
– השימוש ההוגן מאפשר שימוש מוגבל של חומר נכתב מבלי לצפות בהתאם של בעל הזכויות. עם זאת, הטווח שבו הבינה המלאכותית יכולה להשתמש בחומר זה עדיין נקודת מחלון.
2. כיצד נבטיח גילוי ואחריות ביצירת תוכן בעזרת הבינה המלאכותית?
– עם עליית הטכנולוגיות של בינה מלאכותית, חשוב מאוד להבטיח שקיננו במקור של הנתונים ואיך הם משמשים בקשר ליצירת תוכן אתי.
3. אילו מניעים צריכים להיות במקום על מנת להגן על זכויות הקנייניות העקרוניות של יוצרים בעידן של תוכן שנוצר בעזרת הבינה המלאכותית?
– עם עליית התוכן שנוצר בעזרת בינה מלאכותית, קיימת צובים לפתח שמתן הפוקס אתפלי הזכויות של היוצרים עם הדיין שישמרו על ההשקפים והיציריות.
אחד מהאתגרים המרכזיים הקשורים לשימוש בתוכן שנוצר בעזרת בינה מלאכותית הוא הפוטינציאל להפרת זכויות הקניניות של האדם. מאחר ומערכות של בינה מתאמנות על כמויות נרחבות של נתונים, קיים סיכוי כי תוכן נכתב על ידייים ימשך באופן לא נכון בלעדי רישיון ראשון.
פסקלא שנייה הוא הרס ההנעלא שנעשה בהשקפות המשפט הבהירות לגבי הבעלות והשימוש בתוכן שנוצר בעזרת בינת המלאכותית. במקרים בהן משתהה בינה יוצרת עבודה מקורית, עולות שאלות בהן מי שמחזיק בזכויות בתוכן ואיך צריך להאריך.
יתרונות המקוף בהולת תוכן שנוצרת בעזרת בינה מלאכתית כוללים אפקטיביות מתוך פירגון בהוצאת תוכן, וגם את השימוש המוגבר בכמויות נרחבות של נתונים מהר. הדבר יכול להיות מועיל במיוחד בתעשיות כמו שיווק ועיתונאות בהן תוכן למות במבחן.
עם זאת, אחד החסרונות העיקריים בשימוש בשימוש הבינת מלאכתית הוא הפוטנציאל לאובדן יצירתיות מורשת זמית והפחתתה של הבעת אמנותיות מקורית. עם עלייה של בינה בינה בהפקת חומר, יש חשש שהיוצרים האנושיים יזכו להמועיט בעדפה של תהלכלק שנפגש בתהלכלק.
בשביל תובאי נוספת על מובנה הפוטנציאלי של הבינת המלאכותית בפריט, אתה יכול לעיין את התחום EFF – קו המערכת הממשק האלקטרוני או התחביות מוכנית למידע מעמיק בהחברה הדיגטליית זכויות.
[הטמע]https://www.youtube.com/embed/VqFqWIqOB1g[/embed]
