Lidia Perskaמסגרת חדשה הוקמה כדי לשפר את המאמצים שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית (AI) על פני הגלובוס. מסגרת זו מרחיבה את ההצהרה המשותפת הקודמת מכנס שנערך בהולנד בשנה שעברה. עם זאת, חשוב לציין כי המסגרת אינה מחייבת מבחינה משפטית. היקף ההסכמה בין 96 המדינות המשתתפות נותר לא ברור, אם כי כ-60 מדינות הביעו תמיכה בהצהרת 2023, הקוראת לפעולה קולקטיבית ללא התחייבויות פורמליות.
לפי שר ההגנה ההולנדי רובן ברקלמנס, היוזמה היא צעד לעבר צעדים קונקרטיים יותר. הוא הסביר שהשנה שקדמה לכך הייתה ממוקדת בפיתוח הבנה משותפת, בעוד שהמסגרת הנוכחית שואפת להתקדם לעבר צעדים ברי פעולה. זה כולל פירוט הליכי הערכת סיכונים והקמת תנאים חיוניים לשליטה אנושית על הפריסה של AI, במיוחד ביישומים צבאיים.
אספקט חיוני אחד של המסגרת מדגיש את הצורך למנוע ניצול של AI על ידי ארגוני טרור כדי להפיץ נשק להשמדה המונית (WMD). היא גם מדגישה כי השגחה אנושית היא חיונית בפריסת נשק גרעיני.
פקידי דרום קוריאה ציינו כי רבים מהאלמנטים של מסגרת זו מהדים עקרונות שכבר הוקמו על ידי מדינות בודדות. דוגמה בולטת היא ההתחייבות לשימוש אחראי בבינה המלאכותית צבאית שהובאה על ידי ארצות הברית, שזכתה לתמיכת 55 מדינות. הפרטים לגבי מועד ומיקום הכנס בשכבת ההנהגה הבא עדיין בדיון.
מסגרת חדשה לשיתוף פעולה גלובלי בבינה מלאכותית: שיפור הבטיחות והממשלתיות
יוזמה חדשה הוצגה לחיזוק שיתוף הפעולה הגלובלי בתחום הבינה המלאכותית (AI), תוך הדגשה של השימוש הבטוח והאחראי. מסגרת חדשה זו מתבססת על הצהרה משותפת מכנס בינלאומי קודם, במטרה לענות על החששות הגוברים לגבי ההשלכות האתיות והביטחוניות של טכנולוגיות AI.
מהן השאלות המרכזיות סביב המסגרת החדשה הזו?
1. מהן המטרות העיקריות של המסגרת?
המטרות העיקריות כוללות שיפור שיתוף הפעולה הבינלאומי, הקמת סטנדרטים לפיתוח אחראי של AI, הבטחת השגחה אנושית ביישומי AI ומניעת שימוש לרעה בטכנולוגיות AI על ידי גורמים זדוניים.
2. איך המסגרת הזו שואפת לעסוק בשיקולים אתיים?
המסגרת שואפת לקדם שקיפות במערכות AI, לשמור על זכויות האדם ולחזק את האמון הציבורי ביישומי AI. היא מעודדת מדינות ליישם הנחיות אתיות שהן בעד רווחת האדם ובטיחותו.
3. איזה צעדים מוצעים כדי להבטיח השגחה אנושית בפריסת AI, במיוחד בהקשרים צבאיים?
מוצע כי המדינות ייישמו פרוטוקולים ברורים לקבלת החלטות אנושיות בפריסת AI צבאית, תוך הבטחת שכל מערכת אוטומטית פועלת תחת פיקוח אנושי כדי לשמור על אחריות.
מהן האתגרים או המחלוקות המרכזיות הקשורות למסגרת?
1. חוסר מחייבות משפטית: מכיוון שהמסגרת אינה מחייבת משפטית, הבטחת ציות בין המדינות נותרת אתגר משמעותי. הטבע ההתנדבותי עשוי להוביל להיענות ואכיפה לא אחידות.
2. רגולציות לא אחידות במדינות שונות: המדינות השונות נוהגות ברגולציות שונות לגבי AI, מה שהופך את ההגעה לסטנדרט מאוחד, המקובל והיעיל על פני הגלובוס למאתגרת.
3. חששות פרטיות ומעקב: ככל שמדינות מחפשות לנצל את AI למטרות ביטחוניות, קיימות חששות לגבי הפרות פוטנציאליות של פרטיות אינדיבידואלית וחירויות אזרח.
יתרונות וחסרונות של המסגרת החדשה
יתרונות:
– שיתוף פעולה בינלאומי: המסגרת מקדמת סביבה שיתופית שבה מדינות יכולות לשתף תובנות ואסטרטגיות בתחום בטיחות ואַתיקה של AI.
– מיקוד בהשגחה אנושית: על ידי הדגשת שליטה אנושית, המסגרת שואפת להפחית את הסיכונים הקשורים למערכות AI אוטונומיות בתחומים קריטיים כמו צבא ותגובה לחירום.
– מניעת שימוש לרעה: הגישה השיתופית שואפת למנוע את ניצול ה-AI על ידי קבוצות קיצוניות ואנשים.
חסרונות:
– אי אחידות ביישום: ללא התחייבויות מחייבות, מדינות עשויות לבחור להעדיף את הרגולציות שלהן על פני הקונצנזוס הבינלאומי.
– פערי resurs: לא לכל המדינות המשתתפות יש את אותן יכולות טכנולוגיות או משאבים כדי ליישם את המסגרת באופן יעיל, מה שעשוי להוביל לפער בממשלת ה-AI הגלובלית.
– אתגר האכיפה: הבטחת ציות לעקרונות ולסטנדרטים המוסכמים עשויה להוות אתגר, במיוחד באזורים עם מתחים גיאופוליטיים גבוהים.
כאשר מדינות ממשיכות לנווט את המורכבות של טכנולוגיית AI, המסגרת החדשה מייצגת יוזמה חיונית לקידום אחריות וביטחון על פני הגלובוס. עם זאת, הפערים באכיפה והגישות הלאומיות המגוונות מדגימות את הקשיים המתמשכים בהשגת אסטרטגיה מגובשת.
לפרטים נוספים על שיתוף פעולה בינלאומי בתחום ה-AI, בקרו בשיתוף פעולה של האומות המאוחדות בתחום AI.
