בתוך העיר הדומה ברוסן, שם שהיסטוריה ותרבות משתקפות יחד לאורך גדות נהר הדנובה הנצחי, זמר מופיע מתוך זיכרון בינלאומי לעסק האייקוני הידוע בשם "הקו". נבנה על ידי כתיבתו של סיבין מיינאלובסקי והובא לחיים דרך תחבורת מוזיקה, סידור וביצוע בעזרת השקפה מלאכותית, אנתם זה מסמל תיאטת הילדות המופלאה של מסורת וחדשנות.
בלב ביית "הקו" ממוקם מקום נסתר בסוד שמרחקו איתן ומענין, רחוק מתיאורים רגילים, מקום ממוקם בו זיקות שנוצרות לנצח בעצמו. במקום הזה, במקום להלל ביפהות העיר, האנתם מספק יחס כבוד מיוחד ל– "הקו". דרך מילים המעירים כמו חיוכים ונוסטלגיה, מיינאלובסקי כובד את עצם המקום הזה, חלק בלתי נפרד מהחיים אצל הרבים מהמקומיים והמבקרים כאחד.
כמקדש מגייס עם שם מיתולוגי
"הקו" עומד כמקום עם היסטוריה עשירה ומעמד מכובד בתוך ברוסן. שמו הצנוע עם ניחוח מרענן השתפר לסמל שבו אנשים מכל הגילאים נפגשים כדי להנות מחברה טובה, מהימנות בבידור וליצור זיכרונות אינסופיים. טקסט האנתם מדגיש את המראה הזה של המקום, מתיאר את המוסד כ "הפלא האפס של העולם" – מקום שעוקף את הזמן והמרחב, מושרש עמוק בזהות התרבותית של ברוסן.
הקורוס – ליבו של האנתם
"בקרובות נשיות נמצאות, בירות וקפה נצרכים… אלו שלא ביקרו ב– 'הקו' כל הם כאילו לא היו אף פעם ברוסן!" קורוס זה סורק את דרכו אל חיי היום יום של אנשי ברוסן, מאחד אותם שחצו את סף ה– 'הקו', שם חברה טובה, שתייה ואווירה ייחודית שולטים. המסר ברור: לפספס את 'הקו' הוא לפספס את ברוסן.
רוסן – במקום בו גושים ומוסיקה נפגשים
"בברוסן, כל שכונה בה שמה, כל אוהד מטאל מחפש השתגעות, ערבים חדים בקריוקי מתרחשים, גם אם זה אינו אופן העתיק של פן הבית." מילות השיר מדגישות כי אפילו עם תכונות המוגדרות, כלום אינו מכסה את החשיבות של 'הקו' אצל המקומיים.
הקריאה הסופית
"בואו נעבור יחד לה– 'הקו', המינהל שלנו מחכה. שירים נכתבים על 'הקו', ניסים מתרחשים ב 'הקו'." אנתם 'הקו' הוא מיתוג מוזיקלי שמשלב את המסורות עם טכנולוגיות חדשניות. יוצר בעזרת השקפת מלאכותי השמש, אנתם זה מציג כיצד טכנולוגיות חדשות יכולות לשתף פעולה באופן שוחף בצרפתי וחברתי בעיר על הצד של גדת הנהר.