המושג של בינה מלאכותית (AI) עצב את דמיון האדם כבר במאות, עם יצירות מדע בדיוני בתחילת המאה ה-20 כמו "מאגו גילדה מצנומת" ו"מטרופוליס" שעשו את הרעיון לגמרי נפוץ בקרב הציבור. אך רק לאחרונה ציבור כללי התחיל להתעניין בטכנולוגיית הAI. האימוץ הרחב של AI תוצרתי מאז 2023 הדגיש את הצורך הדחוף בתקנות כדי לטפל בהגנת הצרכן ובסכסוך על זכויות יוצרים.
כאשר ממשלות ברחבי העולם מחקרות מעמיקים מדיניות תקנות AI, ברורות פוליסות והוראות נשארות בחל"צ. עסקים נתקלים באתגר של התקנה להשפיע על ההשפעות האפשריות של התקנים הקרובים שמתרחשים. חשיבותה הבוערת של התקנת AI עוברת מהצורך לטפל בהיקשיות ובריבוי הסיכונים המצורפים.
ב-1956, ג'ון מקארתי ומרווין מינסקי, מדעני מחשב נודעים, הכריזו על מונח "בינה מלאכותית", סימן של התחלת מחקר עמוק ותחרות בתחום. AI התפתחה מהקודמת הבדיונית לטכנולוגיה מוחשית בתחילת שנות ה- 2000, בזכות עלייה עקבית בכוח המחשב והנמוכה בעלות. משקיעים הורידו כספים מרביים בטכנולוגיות AI, במיוחד למידת מכונות.
השיא הגיע ב-2023 עם שירותים כגון הכלי AI תוצרת OpenAI, ChatGPT. עסקים קיבלו בברכה AI תוצרתי עקב יכולתו לשפר תהליכי עבודה, להפחית עלויות ולהפיק תובנות. לצד היתרונות הללו, דאגות על הגנת הצרכן, אונפורמיות בקניין רוחני והוגיות בעיסוקי המחליפה, עוררו קריאות להתקפה מממשלתית על תקנות AI. אבל, ממשלות נתקלות בדילמה: הגנה על האזרחים מהסיכונות הינה חיונית, אך תקנות מתפשרות על פיתוח AI ועל תחרות הגלובלית לשלטון הAI.
שלוש נקודות מרכזיות עליהן עסקים צריכים להתמקד: לתיאום תוצאות ההצעות והחוקים לתקנות AI ברחבי העולם ואף לתרץ, להבין איך ההוראות הקיימות חלות על טכנולוגיות AI ולבחון ספקים וגופי תעודה על עמיתותם עם התקנות חדשות של AI.
בהוצאות עתידיות ישנן, הדיון יהיה על מגמות תקנות בארצות הברית ובאירופה, כולל פרטים על איך אזורים שונים נוגעים לתקנות AI.
למידע נוסף אודות המאמצים העולמיים והמבנים לתקנות AI, ניתן לבקר ב:
– הוועד האירופי
– הארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח (OECD)
– האומות המאוחדות (UN)
יש לשים לב שהקישורים הקשורים מפנים לדמיין הראשי של ארגונים בינלאומיים הפועלים בעיקולו ובקידום תקנות AI ברחבי העולם.