חוקרים פיתחו מודל אינטליגנציה מלאכותית מהפכני שיש לו את היכולת לחזות פעילויות פליליות, לפי Tech Xplore. המודל הושק על ידי מכון מחקר מדרום קוריאה שמתמחה באלקטרוניקה ותקשורת, והמערכת המתקדמת הזאת מיועדת לנתח חומרים מצולמים ולהAsses סיכוני פשיעה בזמן אמת.
המכונה "Déjà Vu," הטכנולוגיה לומדת מנתוני וידאו קיימים, דפוסי התנהגות וסטטיסטיקות שונות כדי לבצע את החזאותיה. היא מעריכה מספר רב של גורמים ומשווה בין התנהגות ציבורית ובין זו של עבריינים ידועים כדי לזהות אזורי פשיעה פוטנציאליים.
מודל ה-AI הזה מתבלט בזכות יכולתו להבחין בין סוגי offenses שונים. במהלך שלבי הבדיקה, הוא הראה דיוק מרשים, וחזה פשעים רבים בדיוק של מעל 82%. בנוסף, המערכת יכולה לעקוב אחרי יחידים מסוימים, בעבודה פרואקטיבית למניעת פשעים חוזרים.
עם זאת, "Déjà Vu" משתמשת בשיטה שנויה במחלוקת הידועה בשם "חיזוי חזרתיות אינדיבידואלית," המכוונת לאנשים הנחשבים בעלי סיכון גבוה לבצע פשעים בעתיד. ה-AI יעקוב אחרי תנועות האנשים הללו, וידאג לכך שהם יקפידו על מגבלות מיקום, כגון אלו הנמצאים במעצר בית או שחרור מוקדם.
בעוד שהיא עוקבת אחרי האנשים הללו, הטכנולוגיה גם יכולה להעריך את דפוסי ההתנהגות שלהם, חישוב הסיכוי שהם יחזרו לפעילויות פליליות. צוות המחקר שואף ליישם את "Déjà Vu" כאמצעי בטיחות באזורים בעלי סיכון גבוה כמו שדות תעופה ואירועים ציבוריים גדולים. גרסה מסחרית של המודל מתוכננת לצאת לשוק עד סוף 2025.
מודל ה-AI חוזה מגמות פשע בזמן אמת: מבט מעמיק על "Déjà Vu"
עם התקדמות הטכנולוגיה, גם שילוב האינטליגנציה המלאכותית בבטיחות הציבור עולה. המודל החדש שפותח "Déjà Vu" מבטיח לחולל מהפכה בדרכים שבהן אכיפת החוק צופה ומגיבה לפשיעה, אך הוא מגיע עם סט של מורכבויות ודילמות אתיות.
מהו תפקוד הליבה של מודל ה-AI "Déjà Vu"?
המערכת מנצלת את כוחם של אלגוריתמים ללמידת מכונה כדי לנתח מגוון רחב של נתוני נקודה. על ידי שילוב של ניטור וידאו, סטטיסטיקות פשע, פעילות ברשתות חברתיות, ומידע דמוגרפי, "Déjà Vu" יכולה ליצור ניתוח חיזוי של מגמות פשע בזמן אמת. גישה רב-ממדית זו מסייעת לסוכנויות אכיפת החוק להקצות משאבים בצורה יעילה יותר ולהתערב לפני שהפשעים מתרחשים.
שאלות מרכזיות המaddressות את השפעת ה-AI ויישומו:
1. **כמה מדויק הוא מודל "Déjà Vu"?**
בעוד שהמודל הראה שיעור דיוק העולה על 82% במהלך ניסויים, הביצועים בעולם האמיתי עשויים להשתנות בשל גורמים חיצוניים רבים, כמו שינויי התנהגות חברתית והתאמות משפטיות.
2. **מהן המשמעויות האתיות של מעקב אחרי יחידים?**
ניטור רציף של יחידים, במיוחד אלו המסווגים כסיכון גבוה, מעלה חששות משמעותיים על זכויות האזרח. שאלות בנושא פרטיות ופוטנציאל зло использование הכוח עומדות בגדול, דבר שמחייב פיקוח חזק והנחיות ברורות.
3. **איך המודל יתאים לדפוסי פשיעה מתפתחים?**
אספקט חשוב של יעילות המודל טמון ביכולתו ללמוד מנתונים חדשים. עדכונים תקופתיים לאלגוריתמים שלו יהיו חיוניים כדי להבטיח שהוא יישאר רלוונטי באף מתן שינויי מגמות בהתנהגות פלילית.
אתגרים מרכזיים ומחלוקות:
למרות התכנים המבטיחים שלו, "Déjà Vu" נתקל בספקנות מצד פעילי זכויות אזרח שאומרים שהוא יכול להנציח העדפות בתוך מערכת המשפט הפלילית. יש תקלות שהסתמכות על אכיפת פשיעה חיזוי עלולה לטרגט במידה לא שוויונית את הקהילות המיעוטיות, דבר שעשוי להוביל להכנסת משטרה מופרזת ולפגיעת אמון הציבור.
יתרונות מודלים לחיזוי פשע בעזרת AI:
– **הרדפה פרואקטיבית:** על ידי זיהוי אזורי פשיעה פוטנציאליים, אכיפת החוק יכולה להתערב לפני שגרימת הפשיעה מתרחשת, תוך יצירת קהילות בטוחות יותר.
– **הקצאת משאבים יעילה:** הסוכנויות יכולות לתת עדיפות לאסטרטגיות הפעולה שלהן על סמך צרכים חזויים, אופטימיזציה של כוח עבודה ומשאבים כלכליים.
– **גישה מתודולוגית הנתונה בנתונים:** השימוש בנתונים המוניים מוביל לקבלת החלטות מעודכנות בהשוואה לשיטות אכיפת כוחות המסתמכות על תחושות או ניסיון.
חסרונות וסיכונים:
– **פוטנציאל לאי צדק:** הסתמכות יתר על תחזיות אלגוריתמיות יכולה להכתים אנשים וקהילות, מה שמוביל לפרופיל שגוי.
– **פערים בכשירות בפרשנות:** הכשרה מספקת נחוצה לאנשי אכיפת החוק בפרשנות תובנות שנוצרו על ידי AI, מכיוון שפרשנות שגויה עשויה להוביל להחלטות רעות.
– **מגבלות טכנולוגיות:** התלות של המודל באיכות ובזמינות הנתונים משמעותה שכאשר הנתונים אינם מדויקים, זה יכול להוביל לתחזיות שגויות.
לסיכום, בעוד שמודל ה-AI "Déjà Vu" מחזיק בפוטנציאל לשנות אסטרטגיות במניעת פשיעה ובמניעה, הוא מעלה גם שאלות מרכזיות לגבי אתיקה, צדק ומקומו של הטכנולוגיה בבטיחות הציבור. הדיון המתמשך יהיה חיוני בעיצוב הדרך בה ניתן לנצל כלים אלה ללא פגיעות בזכויות הפרט.
למידע נוסף על טכנולוגיות מתפתחות באכיפת החוק, בקרו ב- Tech Xplore.
The source of the article is from the blog zaman.co.at