ההתקדמויות הטכנולוגיות בתחום הלמידת מכונה שינו את הנוף היצירתי, משתקפות בגיוס הגבולות בין יצירתיות אדם ליצירתיות בבינה מלאכותית. מיצירת תוכן איכותי במהירות גבוהה ועד לזכיה בתחרויות בתחום האמנות ועד להובלה במדיה ובציוני מוזיקה, הבינה המלאכותית הפכה לכלי בלתי נפרד בתחומים אמנותיים שונים.
על ידי ניצול רעיונות של למידת מכונה ורשתות עצביות שחוקקות את החלטות המתחזית להתקבלות אדם, כיום ניתן לערך לסכם טקסטים, ליצור יצירות אמנות ולכתוב מוזיקה אוטונומית. התקדמות זו, שנקראת לעתים השפלת הבינה המלאכותית השלישית, מסמנת עברות שינוי באופן שבו הבינה המלאכותית מפותחת ומשמשת.
בניגוד לתפיסות פילוסופי משיתות, הבינה המלאכותית המודרנית מגשימה שילוב של האמצעי והיצירתי, ומאתגרת עיקרים מסורתיים של יצירתיות. בעוד שפלאטו ראה בהמוצא ככישור טכני לבד, אריסטו ראה בה חלק עיקרי בטבע האדם ורכיב של יצירתיות.
עם ההתקדמות הזמנית, פילוסופים מודרניים כמו ניטשה ורוסו חקרו את הרמה הנפתחת שבין המימון והיצירה, שהועלו גירסאות שהם שלו כיוונים חדשניים ו