השאלה מי הקים את האינטליגנציה המלאכותית (AI) אינה נתונה לתשובה פשוטה. הפיתוח של AI יוחס למספר דמויות חלוציות. המונח "אינטליגנציה מלאכותית" עצמו הוטבע על ידי מדען המחשב האמריקאי ג'ון מקארטי בשנת 1956, במהלך כנס דארטמות', שהיה המפגש הרשמי הראשון שנועד לדון בתחום המתפתח הזה. אירוע חשוב זה הניח את היסודות למחקר AI כפי שאנחנו מכירים אותו היום.
עם זאת, השורשים של AI חוזרים עוד יותר אחורה. אולן טיורינג, מתמטיקאי בריטי, פעמים רבות מוכר כדמות יסוד בתחום ה-AI. בשנת 1950, טיורינג פרסם את מסמך היסוד שלו "מכונות חישוב ואינטליגנציה", בו הצג את רעיון מבחן טיורינג, שיטה למדוד את יכולת של מכונה להציג התנהגות אינטליגנטית שאינה ניתנת להבחנה מזו של אדם.
לצד מקארטי וטוורינג, תורמים חשובים נוספים כוללים את מרווין מינסקי, הרברט סימון ואלן ניוואל, שעשו שיפוט משמעותיים במחקרי AI המוקדמים. מינסקי, במיוחד, מוכר בזכות עבודתו ברשתות עצביות וביסוד מעבדת ה-AI של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.
גאונים אינטלקטואלים אלו, שכל אחד מהם תרם תובנות ייחודיות, הניחו יחד את אבן הפינה לפיתוח האינטליגנציה המלאכותית. בעוד שאין אדם יחיד שיכול לדרוש את התואר "מייסד", החזון שיתופי ורוח החדשנות שלהם לקחו את ה-AI מברעיון תיאורטי לכוח טרנספורמטיבי בעולם של היום. ככל שנמשיך לחקור את יכולות ה-AI, זו מחווה למאמצים החלוציים שלהם בקידום ההבנה האנושית והטכנולוגיה.
החלוצים הבלתי צפויים של ה-AI: גילוי הגיבורים הלא מוערכים
בעוד דמויות ידועות כמו ג'ון מקארטי ואולן טיורינג לרוב שולטות בדיונים על מקורות האינטליגנציה המלאכותית, ישנם תורמים פחות מוכרים שעבודתם השפיעה משמעותית על נוף ה-AI של היום. התרומות של קרן ספרק ג'ונס, מדענית מחשבים חלוצה בתחום עיבוד השפה הטבעית, נותרות משפיעות אך לא מוערכות דיו. עבודתה על חילוץ מידע ורעיון תדירות המסמך ההפוכה הניחו יסודות קריטיים למנועי חיפוש, שהפכו את האופן שבו אנו ניגשים למידע ברחבי העולם.
דמות נוספת שלא זכתה להכרה היא נורברט וינר, מתמטיקאי שעבודתו בתחום הסייברנטיקה הציגה את תאוריית הפידבק, שהיא חיונית לפיתוח ה-AI. התובנות של וינר על מערכות ואוטומציה השפיעו לאורך זמן על רובוטיקה, והשפיעו משמעותית על פרקטיקות תעשייתיות ועל מחקר אקדמי.
ההתקדמות של AI איננה ללא התנגדויות. חששות אתיים הולכים ותופסים תאוצה, בנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות של AI, שלעיתים קרובות הם מעורפלים ולא מפוקחים. מי אחראי כאשר רכב מונע על ידי AI עושה שגיאה קטלנית? הדיון נמשך בחוגים אקדמיים ובמפתחות מדיניות, מה שמדגיש את הצורך בהנחיות אתיות ל-AI.
ההתקדמות ההדרגתית שהושגה על ידי אלו ואחרים מאלה החלוצים לא ידועים היא חשובה בהבנת השפעת ה-AI העמוקה. היא משנה תעשיות, משפיעה על מדיניות כלכלית, ומציגה אתגרים פרטיות חסרי תקדים. כיצד קהילות שאין להן גישה שווה לטכנולוגיה יכולות לגשר על הפער הדיגיטלי הגדל?
לחקירה נוספת של השינוי של ה-AI והחששות האתיות, בקרו ב- Nature וב- MIT. פלטפורמות אלו מציעות תובנות על דיונים והחדשנות המתמשכים שמשנים את עולמנו. האבולוציה של ה-AI היא מחווה דינמית לגאוניות הקולקטיבית של מייסדיו, המוכרים והלא מוערכים.